בשבוע שעבר ציירתי את הקנווס הזה:

ותיעדתי חלקים מתהליך העבודה. כשאני מתעדת את התהליך, יכולות להיות לכך שתי סיבות. האחת היא שאני מתכננת לכתוב הדרכה, ולכן צריכה תמונות שמפרטות את התהליך, והשני הוא שהתיעוד פשוט מאפשר לי לעבור שלבים בקלות רבה יותר. כשאני מפחדת להתקדם שלב ו"להרוס" את מה שעשיתי, מאוד מנחם אותי לדעת שהכל מצולם. זה היה המקרה הפעם. נתתי לעצמי לצבוע את הקנווס, להשאיר עליו סימנים וחריטות, ולנסות כל מיני רעיונות:

אם מסתכלים למעלה על הקנווס, אפשר לראות כל מיני דברים (נחל? אגם? פרחים?). אני מיד ראיתי פנים - מימין למעלה, עין, ואף, ומבט כלפי מטה. זה השלב שבו אני מאוד חוששת - אני הרי לא יודעת לצייר, אז לקחת סיכון ולצייר את מה שאני רואה? או לנסות להמשיך הלאה עם דברים שאני יותר בטוחה בהם? בחרתי לנסות, ולצייר את מה שאני רואה:

והמשכתי להוסיף שכבות, לצבוע ולבדוק איך אני ממשיכה:

בשלב הזה, רציתי לטפטף קצת צבע שחור על התמונה, והבקבוקון שהיה לי ביד נשמט, וזה מה שקרה - הצבע פשוט נשפך על הרצפה, גם על הנייר המגן שהנחתי עליה, וגם על הפרקט (אגב, מסתבר שיש בציבור חרדת פרקטים לא מוסברת. לא קורה כלום לפרקט, גם אם נשפכים עליו דברים, אפילו צבע שחור! מנגבים, וזה עובר, בדיוק כמו מרצפה רגילה!):

ואז כבר לא הייתי בעניין של טפטופים עדינים, והחלטתי פשוט לסיים את הבקבוק הזה ולזרוק אותו לפח. התסכול מכל מה שנשפך והרצון לסיים הובילו להתזה נדיבה יותר של צבע (אמרתי בלב, "על החיים ועל המוות! ;-)), וכך זה הסתיים:

אני מאוד מרוצה מהתוצאה, שגם מזכירה לי שאין מה לחשוש ולפחד. עדיף תמיד להעז, לנסות, לשפוך, להמשיך הלאה ולראות מה יצא. מקסימום, נתחיל מההתחלה. ;-)

דוני ג'ונסון יושב בכלא מגיל 18. הוא הואשם ברצח, ולאחר מכן גם דקר סוהרים בכלא, ולכן הוא נמצא עכשיו במאסר עולם, בבידוד מוחלט.

אין לו אפשרות לקנות או לבקש חומרים כלשהם, אבל יש לו דחף עצום ליצור, והוא הצליח לברוא לעצמו עולם שלם בתא בית הסוהר המבודד.

הוא יצר לעצמו מכחול. מרט שערות מראשו, ליפף ניילון ונייר כסף, ו-

(הצילום מאתר הניו יורק טיימס.)

וצבעים? הוא משתמש בסוכריות M&M ומפיק מהן צבע על ידי המסה.

הסיפור הזה מדהים בעיניי, כי הוא מבהיר בצורה נהדרת את הדחף ליצור. האיש הזה, שלא ראה את העולם החיצוני כבר יותר משלושים שנה, יושב ומצייר ציורים צבעוניים על גבי גלויות. הוא מצייר בעיקר בשביל עצמו, כי אסור לו למכור את היצירות שלו או להרוויח מהן כסף. היצירה מכניסה לו צבע לחיים, ונותנת להם משמעות, והיא מתאפשרת גם בתנאים מינימליים, בלי צבע ומכחול אפילו. אלה שתיים מהגלויות שהוא צייר:

באתר של דוני ג'ונסון אפשר לראות את כל היצירות שלו, להאזין לראיון מעניין איתו, ועוד.

שני הנושאים האלה, של הדחף ליצור, ויצירתיות מבחינת החומרים, תמיד מעסיקים אותי. אני חושבת שכל חובב מתחיל עובר את שלב ההתלהבות ואגירת החומרים. הקנייה של החומרים וההתנסות בהם מהנה מאוד, ללא ספק, אבל עם הזמן מתפתחים גם טעם וסגנון, והבנה שלא רק שאני לא באמת צריכה את כל החומרים בעולם כדי ליצור, למעשה, צריך מעט מאוד, והשפע אפילו מעכב (במילים אחרות, מרוב חומרים לא נשאר מקום ליצור). או אז, מגיע שלב הגראז' סייל ;-)

אז אספתי כמה רעיונות מקוריים ומעניינים לכלי עבודה, כמו המכחול של דוני ג'ונסון. 

את התמונה היפהפייה הזאת, למשל, אליסה ברק יצרה באמצעות משחת נעליים. בלי מכחול, ישירות עם הספוג של המשחה. זה אחד היתרונות בשימוש בחומרים ייחודיים - גם התוצאה ייחודית. התוצאה עם מכחול הייתה נראית שונה לגמרי.

ותראו את הכלי המעניין הזה-

או את הרעיון הזה - להשחיל קצה עיפרון לתוך דיסקית וליצור סביבון שגם מצייר:

בקישור הבא יש רעיונות ליצירת מכחולים יצירתיים:

ואפשר גם לצייר בעזרת חוטים וצבע, ובגן של הבן שלי מציירים עם מקלות אוזניים, ואפשר לצייר עם קפה ועם תה, ולהפיק צבע מעלים בצורה מאוד פשוטה. צריך רק יצירתיות ודחף ליצור!

זה הזכיר לי פוסט שכתבתי בעבר, על חותמות ייצירתיות תוצרת בית, אפשר למצוא פה לוח שלם של הרעיונות האלה.

וכאן אני אמשיך לאסוף כלי ציור ייחודיים.

איזה עוד חומרים ושיטות עבודה מעניינים אתם מכירים? שתפו אותי, זה מרתק בעיניי! אגב, כלי הציור שאני הכי אוהבת הם כרטיס אשראי והקצה של המכחול, הצד שאין בו שערות!

שיהיה לכם סוף שבוע יצירתי :-)

ביומן הנוכחי שלי נשארו עוד שני עמודים ריקים. אני מאוד מרוצה מהעובדה שאני מצליחה לעבוד בו יותר, זה מלמד ומאתגר, ואני מספיקה להתנסות בהמון דברים שרשמתי לעצמי בתקופה האחרונה. והכי חשוב, זה כל כך כיף! אני חושבת שיש יתרון גדול בעבודה בתוך יומן דק יחסית, כי כיף לסיים ולסכם יומן, ויחד עם זאת אני מתחילה להרגיש גם את הצורך ביומן עבה יותר, שיצג תהליך לאורך זמן. אבל אולי כל הההתעסקות הזאת בפלטפורמה נובעת מתוך חיבתי העמוקה למחברות? מה יהיה היומן הבא שלי? Moleskine? משהו שאני אצור בעבודת יד? אולי אני אקנה לי יומן עבודת יד של אמן כלשהו? אולי אני אעבוד על עמודים בודדים ואחבר אותם בכריכה מגניבה? בהזדמנות אני אצלם את אוסף המחברות שלי, כדי שתבינו את גודל הבעיה ;-) בינתיים, אני נהנית לעבוד ביומן הנוכחי, אבל גם מחפשת כל הזמן את היומן הבא. :)

ועכשיו, לקצת עמודים וסיפורים.

זה עמוד שאני מאוד אוהבת. אני לא אוהבת את כל העמודים ביומן שלי. בדרך כלל, כשאני לא מרוצה, אני ממשיכה וממשיכה לעבוד, עוד שכבות, עוד צבע, עד שאני מרוצה, אבל לפעמים מגיע שלב שבו אני מבינה שהעמוד גמור, אני לא מרוצה, אני כנראה לא אהיה מרוצה, וזה לא נורא. גם זה בסדר. זה היומן שלי, ויהיו בו גם עמודים שאני לא אוהבת! תיכף נגיע לעמוד אחד כזה. בינתיים, הנה עמוד שאני אוהבת:

כשהתחלתי את העמוד הזה, ידעתי שאני רוצה קולאז'. בהתחלה, הוא נראה ככה:

כל כך אהבתי את הקולאז', שהיה קשה מאוד להמשיך הלאה. לכן צילמתי :) זה הטריק שתמיד עובד עליי. מקסימום, יישאר לי צילום! ;-)
הדמות במרכז התמונה היא העברת תמונה של ציור יפהפה שאני מאוד אוהבת, ולא מצליחה לזכור את שם האמן. אני מאד אשמח אם תזכירו לי בתגובות, ואני אוסיף לפה. תודה! 

העמוד הבא הוא עמוד של דקות ספורות. יש גם ימים כאלה, ובגלל שחשוב לי להמשיך ליצור, החלטתי שגם עם מגבלות הזמן אפשר ליצור משהו, וזה מה שיצא:

אני מאוד אוהבת את העמוד הזה דווקא בגלל הפשטות שלו. אין פה עומק, ושכבות והמון עבודה, אבל כן יש התנסות בחותמות וסוגי דיו שונים, וצביעה, והפרצוף! אני תמיד מפחדת כל כך לצייר פרצופים, ופה דווקא יצא לי פרצוף כל כך חביב, ששקלתי להוסיף לו את הכיתוב The Man With a Smile In His Eyes לזכר ימי התיכון שלי, אבל גנזתי מפאת הקיטשיות המוגזמת. ;)

גם זה עמוד מהיר מאוד, ונטול מחשבה. עבדתי עליו עשר דקות, בעוד אחר צהריים של צביעה עם ניצן. הוא בחר את הצבעים, אני סחטתי אותם לצלחת משותפת, והספקתי לקשקש קצת לפני שהוא ערבב הכל לצבע בוץ :-)

ובניגוד מוחלט לעמודים הקודמים, זה עמוד של כמה שעות טובות, ואינספור שכבות והתייאשויות קטנות בדרך:

התחלתי מתמונה של ג'ירפה שצילמתי בספארי. הדפסתי אותה בשחור-לבן, עברתי על קווי המתאר:

ואז הדבקתי לתוך רקע שהכנתי ביומן, וצבעתי בג'סו, כדי שיהיה לי נוח להמשיך לצבוע אותה:

היא עשתה לי המון בעיות, הג'ירפה הזאת, כמו פה, למשל, כשציירתי את קווי המתאר שלה בצבעי מים, והם התפשטו:

אבל אלה בדיוק הקטעים המאתגרים שאני אוהבת, כי רק ככה אני לומדת. באיזה צבעים נכון להשתמש ומתי, באיזו כמות מים להשתמש, וכו'. ממש כמו ניסויים במעבדה. תענוג :)

אין לי עוד שלבים בג'ירפה הזאת, כי התמקדתי בעבודה, והחלטתי לוותר על הצילום, שגם הוא אתגר בפני עצמו בחדר העבודה הלא מואר שלי.

ואחרון אחרון חביב:

עוד עמוד שניהלתי איתו יחסי אהבה-שנאה בכל מיני שלבים שונים. בהתחלה, בשכבות התחתונות שלא רואים פה כמעט, כתבתי טקסטים אישיים בכתב יד ובחותמות, מעל לטקסט הוספתי עוד ועוד שכבות שקלקלו-שיפרו-קלקלו-שיפרו, עד שהגיע הזמן להפסיק. ואז הבנתי שבעצם יש לי פה שני עמודים נפרדים ושונים, ולא כפולה. אני אוהבת כל אחד מהם בנפרד, ואת הימני יותר. אז על השמאלי הוספתי את הכיתוב שמזכיר לי שהעמוד יכול להתקיים ביומן שלי ובחיי גם אם אני לא אוהבת אותו ;-) 

אני מקווה שאני לא מלאה אתכם בכל ההסברים והסיפורים, אני משתפת כי אני מאוד אוהבת לקרוא על תהליכי יצירה כאלה!

שיהיה סופשבוע נעים :)

בשבת, חגגנו לרוני יום הולדת, וכחלק מהמתנה, הכנו לה את מילון רוני השלם, המורכב ממילים שמאפיינות אותה, דברים שהיא אוהבת, וכו'. העמוד שלי היה באות ג', והמילה שקיבלתי הייתה "גשם".

זה העמוד שעשיתי:

מה שאתם רואים פה הוא העמוד הסופי, אבל אני לא יודעת אם אפשר להבין ממנו את כל הסיפור.
יש פה המון המון שכבות ונסיונות, נסיונות שאהבתי יותר ונסיונות שאהבתי פחות, והרבה ג'סו שכיסה כדי שאוכל להוסיף עוד שכבה ועוד שכבה.
השתמשתי בצבע ספריי, צבעי מים, טושים אקריליים, צבעים אקריליים, ג'סו, מדיום ג'ל, מדבקות אותיות שימשו כסטנסיל, והפס בצד השמאלי הוא וושי טייפ. ושמתם לב מה הערך המילוני שמופיע בקצה השמאלי של העמוד? ;-)

על העמוד כולו השתמשתי באפקט טיפות גשם שאני מאוד אוהבת, שיצרתי עם אבקת אמבוסינג עבה (UTEE).
אפשר לראות טוב יותר את האפקט הזה בתמונה הזו: 

זה אפקט שאני אוהבת להשתמש בו בכל פעם שאני צריכה רקע רטוב של גשם/טל/מים, ולכן הכנתי הדרכה קטנה.

החומרים שתצטרכו הם אבקת UTEE, סטיק דבק פשוט, אקדח חימום, ונייר/תמונה לעבוד עליהם:

מורחים מריחה של דבק על האזור שבו אתם רוצים ליצור אפקט של טל/מים:

מפזרים על התמונה את האבקה:

מסירים את האבקה, ומחזירים את השארית לתוך הצנצנת, והתמונה תיראה כך, עם גרגירים:

מחממים את האבקה, ו... זה הכל! הנה התוצאה:

פה יש מיני-הדרכה נוספת שכתבתי בעבר, לגבי השימוש באבקת אמבוסינג עבה.

ולסיום, ביום שישי העברתי סדנת סטנסילים, והנה מקבץ קטן של תמונות. היה כיף! :-)