הצצה קטנה ליומן שלנו מרודוס.

בתקופה האחרונה אני מנסה מאוד לגבש לעצמי מה עובד בשבילי, ואיזה מקום אני יכולה לתת ליצירה בחיי, ועוד כל מיני מחשבות ותהיות כאלה.
שוב ושוב אני מגיעה למסקנה שהתיעוד חשוב לי, אבל לא על חשבון לחיות את החוויה, ושוב ושוב אני מבינה שאלבום מעוצב לא יהיה, אבל יומן יהיה גם יהיה. ואם יומן, הוא חייב להיעשות תוך כדי, להיות פשוט ומהנה, לכלול כתב יד, שרבוטים, פיסות נייר מעניינות שאספנו בדרך, ולהיות חלק מהטיול עצמו, גם בעצם כתיבתו תוך כדי, וגם במה שהוא משקף - הוא לא משהו רטרוספקטיבי, מלאכת מחשבת ועיצוב שנעשתה אחרי הטיול (קשה, קשה לי להשלים עם העובדה שזה פשוט לא אני), אלא משהו שנעשה כשכל החוויות טריות, כמות החומרים מוגבלת, והזמן קצר.

לפני שיצאנו, חשבתי שאני אצור אלבום קטן לבד, כמו שעשיתי לטיול בירושלים, אבל לא היה לי זמן, ופשוט שלפתי מהמדף מחברת שקיבלתי במתנה לפני כמה שנים מחברה שלמדה בדיוק לכרוך ספרים. שימו לב לעבודה המדוייקת והיפהפייה, זו הייתה המחברת הראשונה שהיא כרכה בשיטה הזו! נייר העטיפה היפהפה הוא של Cavalini, חברה שיש לה דברי נייר מופלאים (במחירים מופלאים לא פחות), והאותיות הן "תוצרת הארץ", של מסטיקים ורחלי גזית.

בתוך היומן, קצת מדבקות מכל מיני סוגים, כתב יד, טושים, דיו מסביב לעמודים, נייר דבק יפני, ותמונות שצילמתי ב-Fuji Instax.

הכתיבה ביומן הייתה הכיף שלי בערב, כמה דקות של סיכום יומי, קצת קשקושים וצבע, קצת מדבקות, במרפסת עם כוס קפה, במיטה, או ליד השולחן במלון. השארתי גם עמודים ריקים כדי להוסיף תמונות בבית, אבל עדיין לא הוספתי, כלומר, מה שעובד בשבילי זה באמת רק מה שאני עושה תוך כדי הטיול. כשחוזרים, החיים משתלטים, למי יש זמן לשבת לכתוב יומנים? ;-)

היומן הזה מצטרף ליומני הטיול הקודמים:

ירושלים

יפן

אמסטרדם

מי היה מאמין. באמת, מי היה מאמין. לי עדיין קשה להאמין שיש לי מכונת תפירה ושאני תופרת. אבל ככה הדברים עובדים באינטרנט. בחיי שזה בזכות האינטרנט. ופרפרים. ופליקר. כבר שנה שאני אוספת הדרכות אונליין וקונה בדים (בהתחלה בקטן, ואחר כך במלוא המרץ!), ועכשיו. אני. תופרת. אני נהנית מאוד, והכל אפשרי, שוב, בזכות האינטרנט. כי אחרת לא היה לי מושג בכלל מה עושים ואיך מתחילים. אז נכון שקרן ונויה והפורום מצילים אותי כשאני לא מבינה דברים, אבל היי, אני. תופרת. אין לכם מושג כמה זה קשה לי להאמין :-)

כמובן שיש המון דברים שאני עושה עקום, או לא נכון, ויש עוד המון המון מה ללמוד. אבל זה כל הכיף!

תפרתי המון בחודש-חודשיים האחרונים מאז שקיבלתי את המכונה, ואני לא אלאה אתכם עכשיו בכל התמונות, אני פשוט אעלה אותן לפליקר. ובכל זאת, כמה מהדברים שאני הכי אוהבת:

ציפורים, לפי ההדרכה כאן:

מחברת קנווס. הכריכה החיצונית מפליס עם בדים ובפנים בדי קנווס לצביעה:

זו גולת הכותרת, ללא ספק. תיק שלקחתי בשבילו יום חופש, ונהניתי מכל רגע. זה היה פחד אימים, כי לא היה לי מושג אם זה יצליח או לא, והעבודה הייתה רבה, אבל אני מאוד מאוד אוהבת את התוצאה. מבחוץ:

וכשהופכים יש תיק נוסף!

ומבט על שני הצדדים שלו:

מחזיק מפתחות. העברתי את התמונה לבד בשיטה הזו:

וזה תיק חיתולים שסיימתי היום, לפי ההדרכה של אלין:

והנה מבט על החותמת החדשה שלי! מבית מקופלת, כמובן:

וכן, זה שהכנתי תיק חיתולים אומר שנולד לי אחיין! הוא התינוק הכי חמוד שיצא לי לראות, ואני אובייקטיבית לגמרי!

בקרוב: הרבה מאוד פריטי תינוקות, איך לא :-)

סופשבוע נעים!