הצצה קטנה ליומן שלנו מרודוס.

בתקופה האחרונה אני מנסה מאוד לגבש לעצמי מה עובד בשבילי, ואיזה מקום אני יכולה לתת ליצירה בחיי, ועוד כל מיני מחשבות ותהיות כאלה.
שוב ושוב אני מגיעה למסקנה שהתיעוד חשוב לי, אבל לא על חשבון לחיות את החוויה, ושוב ושוב אני מבינה שאלבום מעוצב לא יהיה, אבל יומן יהיה גם יהיה. ואם יומן, הוא חייב להיעשות תוך כדי, להיות פשוט ומהנה, לכלול כתב יד, שרבוטים, פיסות נייר מעניינות שאספנו בדרך, ולהיות חלק מהטיול עצמו, גם בעצם כתיבתו תוך כדי, וגם במה שהוא משקף - הוא לא משהו רטרוספקטיבי, מלאכת מחשבת ועיצוב שנעשתה אחרי הטיול (קשה, קשה לי להשלים עם העובדה שזה פשוט לא אני), אלא משהו שנעשה כשכל החוויות טריות, כמות החומרים מוגבלת, והזמן קצר.

לפני שיצאנו, חשבתי שאני אצור אלבום קטן לבד, כמו שעשיתי לטיול בירושלים, אבל לא היה לי זמן, ופשוט שלפתי מהמדף מחברת שקיבלתי במתנה לפני כמה שנים מחברה שלמדה בדיוק לכרוך ספרים. שימו לב לעבודה המדוייקת והיפהפייה, זו הייתה המחברת הראשונה שהיא כרכה בשיטה הזו! נייר העטיפה היפהפה הוא של Cavalini, חברה שיש לה דברי נייר מופלאים (במחירים מופלאים לא פחות), והאותיות הן "תוצרת הארץ", של מסטיקים ורחלי גזית.

בתוך היומן, קצת מדבקות מכל מיני סוגים, כתב יד, טושים, דיו מסביב לעמודים, נייר דבק יפני, ותמונות שצילמתי ב-Fuji Instax.

הכתיבה ביומן הייתה הכיף שלי בערב, כמה דקות של סיכום יומי, קצת קשקושים וצבע, קצת מדבקות, במרפסת עם כוס קפה, במיטה, או ליד השולחן במלון. השארתי גם עמודים ריקים כדי להוסיף תמונות בבית, אבל עדיין לא הוספתי, כלומר, מה שעובד בשבילי זה באמת רק מה שאני עושה תוך כדי הטיול. כשחוזרים, החיים משתלטים, למי יש זמן לשבת לכתוב יומנים? ;-)

היומן הזה מצטרף ליומני הטיול הקודמים:

ירושלים

יפן

אמסטרדם

לקח לי כל כך הרבה זמן לסנן תמונות לפוסט הזה, שכבר הספקתי לשכוח שהיינו בחופש!
אז לפני כן, תודה רבה לכל המברכים מהפוסט הקודם! אחת הסיבות שסינון התמונות לקח כל כך הרבה זמן היא שיש כל כך הרבה תמונות של התינוק המתוק הזה! ניצן ישן, ניצן אוכל ארוחת בוקר, ניצן אוכל בננה, ניצן שם בננה על הראש (זה אבא שלו לימד אותו), ניצן אוכל פסטה, ניצן בבריכה, ניצן בים, ניצן על הידיים של אבא, ניצן על הידיים של אמא (מליון תמונות עם אבא, ומעט מעט תמונות עם אמא!), ניצן מצביע על אנשים זרים, ניצן מצביע על הדגים באקווריום. ובכן, הבנתם את הרעיון :)

אז באמת סיננתי תמונות רבות, אבל הכי קשה (אחרי התמונות של ניצן ;-)) היה לסנן את התמונות של המלון שלנו והנוף שנשקף ממנו. המלון היה מצוין, והנוף של הים והבריכה כל כך יפה, המים כל כך צלולים, וצילמתי כל כך הרבה תמונות שזה די מעייף :) 

ולפני שנעבור לתמונות תרשו לי להיות פתטית לרגע קל. ליאור אשכנזי היה במלון שלנו!

תודה.

אז הנה הנוף מהחדר שלנו, בשלוש תמונות בלבד:

נמל רודוס:

בעיר העתיקה:

וכאן כבר שכרנו רכב ונסענו ללינדוס. זה המראה מאחת התצפיות בדרך:

כשמגיעים, יורדים אל הים, דרך העיר הלבנה. הצבע של המים יפהפה, כל הצמחייה מסביב והבתים הקטנים הלבנים, זה ממש תענוג:

האשה הזאת היא עוד תיירת שלא שמעה על נזקי השמש. זה מדהים. היא שכבה לה ככה כשירדנו אל הים. הספקנו להגיע לים, לעבור לבגדי ים, להיכנס למים, לשחות קצת, לצאת מהמים, לאכול צהריים, לנוח, ובדרך חזרה למעלה בדקתי, והיא הייתה בדיוק באותה תנוחה. 

קצת תמונות מתוך העיר הלבנה:

רגע של בושה באמצע השוק בלינדוס:

ופרצופים מכל מיני סוגים:

זו באמת הייתה טעימה קטנה מתוך מאות תמונות. 

בפליקר שלי יש עוד קצת תמונות.

פרטים טכניים:

מלון: Elysium (דרך "הדקה התשעים")

מקומות שביקרנו בהם: רודוס, העיר העתיקה והחדשה, כולל הנמל, לינדוס, עמק הפרפרים. נהנינו מכולם.

מסעדה מומלצת באזור של עמק הפרפרים: Pigi Fasouli. אני ממליצה, כי קשה מאוד למצוא מסעדות לא תיירותיות במרכזי העיר. אנחנו קיבלנו את ההמלצה מאנשים שהיו במקום זמן קצר לפנינו, ומאוד נהנינו.

המסעדה נמצאת בעיירה שנקראת Psinthos, ויש בה אוכל מקומי ביתי טרי, מעולה!

היה כיף, חבל שלא כל יום חופש :-)