הדמיון הוא מציאות יפה יותר

שלא כל כך צריך להתלהב ממנה כמו שאנחנו מתלהבים ממנה, ולצאת מהסרט.
אז בואו ואני יחדש לכם משהו, מי לא קצת חי בסרטים, נו באמת תעשו לי טובה, זה כל הקטע בדמיון,

מה זה הקטע של כולם לשחק אותה מבוגרים וחיים בעולם המציאותי והאכזר.

נכון יש דברים רעים בעולם, יש מוות, יש רוע, אבל תכלס מישהו יכול להביא פתרון בשביל זה יותר ממה שכבר יש?!
מה רע בקצת פנטזיות ודמיון? מה, הכל צריך להיות מציאותי, 
חוץ מזה, מי אמר שהמציאות זה דבר רע אה?! מי אמר שלא יכול ללכת טוב?
אז בואו אני יספר לכם משהו, חברה שלי, יצאה מרוצה מאוד מהנשיקה הראשונה שלה, והייתה מאוהבת לגמרי,
ובואו אני יספר לכם עוד משהו, הם נפרדו בגלל ריב אחרי די הרבה זמן, שלא נדבר על זה שהילד לא היה משהו נחמד.
אז הנה המציאות שוב מכה בנו, נכון זה כואב, אז... מה? עדיף להיות "ריאלים" כל הזמן,
עדיף לחשוב שהכל מציאותי, שאי אפשר את זה ואת זה ואת זה, אם תבוא בגישה של אני יכול, או תנסה,
אני בטוחה שלפחות תרגיש יותר טוב עם עצמך . 

בתור ילדה שלא התבגרה יותר מדי (אובססיה קשה לסרטי דיסני, פוקימון, ואף פעם לא מפסיקה לדבר שטויות)
יש כמה דברים שאני ריאלית עם עצמי, אבל בכלליות?! בואנה אנשים אני דואגת ליהנות מהחיים, לא לנסות לחשוב מה אמיתי ומה לא.
אז אם חלמתי על הנשיקה הראשונה המושלמת והיא לא התגשמה, אני לא ישב בדיכאון, 
אני ימשיך הלאה וידמיין לי שהנשיקה הבאה תהיה יותר טובה, אבל אני ימשיך לדמיין ולאהוב, ולצפות,
כי אני לא מסוגלת לא לצפות קצת, אני לא רוצה לשלול כלום, לא את האפשרות הרעה, לא את הטובה.

ובואו נגיד עוד משהו, לכל אחד יש את המציאות שלו לא? כאילו כל אחד רואה את הדברים בדרך אחרת, 
טובה, רעה, אני לא יודעת, אבל אני אומרת לכם משהו, אל תפסיקו לדמיין ולצפות,
כי אולי כגודל הציפייה גודל האכזבה,
אבל כגודל הציפייה גם גודל ההרגשה הטובה, והתקווה, ועוד דברים אחרים שיכולים לקרות.

אז נכון יש את הימים הרעים האלו, את הימים שמוציאים לך את האופטימיות, שגורמים לך לרצות להיות בבית ולא לצאת ממנו,
את הימים שאתה רואה הכל בצורה שלילית ושהכל לא אפשרי במיוחד.
אבל אם מחר לא יהיה טוב, ומחרתיים לא, תמיד נשארו עוד שלושה ימים .. 
אז שהיה לילה טוב ומלא שמחה,
אוהבת המון עדי