פרק – 3 – הטיסה והבית החדש .
הגעתי הביתה והעיניים התנפחו מהבכי , ואפשר היה להגיד שכבר התחלתי להתגעגע .
" דנה'לה , יוצאים , תורידי את המזוודות למטה " במבט אחרון על החדר , וכיבוי האור יצאתי מהבית .
הטיסה הייתה נוראית , לא היה לי מה לעשות עם עצמי , כל שעה עברה כמו נצח .
להירדם לא הצלחתי , ואפילו לראות את הסרט שמוקרן במסך שעל הכיסא לא יכולתי .
" התבלבלת בכיסא , אני יושב ליד החלון , את יושבת באמצע " פנה אליי בחור יפה תואר .
" מה ? אה , טוב סליחה " אמרתי וקמתי ממקומי מיד .
" זה בסדר , תשבי , אני אשב באמצע " הוא אמר בנימוס והתיישב לידי .
חייכתי , הייתי מנומסת לפחות כמו שהוא היה .
" את טסה לבד ? " שאל אותי אותו בחור מדהים , והתעמקתי בעיניים הכול כך מדהימות שלו .
" לא , ההורים שלי יושבים כמה כיסאות מאחורה " הצבעתי לכיוונם , אך הוא לא התאמץ להסתכל , רק נעץ בי עיניים .
האמת , זה סוג של מזל שהוא ישב לידי , לפחות את הטיסה לא העברתי בשעמום מוחלט , צחקנו ודיברנו, סיפרנו על עצמנו אחד לשני .
" יש עוד 10 שעות לטיסה , ואני שמח שנתקעתי פה איתך " הוא חייך ופתח את שולחן האוכל שהיה על המושב הקודם .
" נתקעת ? אני יכולה ללכת " התחלתי לצחוק וקמתי , אך הוא הושיב אותי בכוח . , שנינו צחקנו .
" את מדהימה , את יודעת משהו ? יש לך יופי טבעי " הוא שיחק בשיערי הארוך .
" גם אתה נראה לא רע , ומה זאת אומרת יופי טבעי ? "
" תראי . את בין היחידות שזוכות לשמוע את זה ממני , יופי טבעי זה סוג של שלמות ! " הוא קבע , אך אני הסתכלתי עליו במבט מוזר .
" אף אחד לא מושלם , אתה יודע " חייכתי חיוך צנוע .
" נו ברור , אמרתי סוג של שלמות , תראי .. חוץ מפס עיפרון שחור בעיניים אין לך איפור , אז את יפה גם בלי להתאפר , נו את מבינה למה אני מתכוון " הוא נשמע כמו פסיכולוג .
" תודה , שאני אסמיק ? " התחלתי לצחוק .
" אז איך קוראים לך ? " הוא לחץ את ידו .
" דנה , ולך ? " הושטתי את ידי אליו .
" מייק , מייק דרור "
" איפה הרכב שאמור לחכות לי ? " אבא שאל את אחד האנשים בשדה – תעופה של ארה"ב [ כמובן שהם דיברו באנגלית ... ]
" בחוץ , האוטו הלבן " אבא הודה לו , והתחלנו ללכת לכיוון האוטו .
הנסיעה הייתה ארוכה – 4 שעות בערך , באותה נסיעה הצלחתי להירדם , והאמת חשבתי שהדרך ממני ומלישון היא ארוכה מתמיד .
" הגענו " אבא טפח לי על הגב ופתח את כל דלתות האוטו , מולי ראיתי וילה ענקית , מפוארת במיוחד , עם חניה חשמלית מגניבה ביותר , נדהמתי .
" מה זה ? זה יותר נראה כמו בית מלון " סגרתי את דלת האוטו ונשארתי המומה מול הבית הגדול .
" זה בית שאבא קיבל מהמשלחת , פה נגור במשך השנתיים , לפני מה שהבנתי יש לנו שכנים נורא נחמדים " אמרה אמא , והתחלנו להוציא את המזוודות מתוך האוטו .
כשהמזוודות כבר היו בידינו , אבא פתח את דלת הבית , הבית היה מרוהט בלבן , מדהים ביופיו , הרגשתי כמו מלכה , הרגשתי עשירה במיוחד .
הסתובבתי בבית הגדול , הוא היה גדול מדי בשביל שלושה אנשים לטעמי , אך נורא שמחתי , תמיד רציתי לגור בבית כול כך מפואר .
" דנדוש , החדר שלך יהיה כל המרתף , הוא משופץ ומוכן , את רק צריכה לסדר את הבגדים בארון ואת החפצים שלך על השידות " הודיע לי אבא , ואחרי דקה או שתיים כבר התמקמתי במרתף .
עד החשכה כבר כל חפציי היו מסודרים בחדר , ואפילו עזרתי קצת לאבא ואמא .
את התמונה של גיא מיקמתי במסגרת קטנה על השידה שליד המיטה , ידעתי שזה יכאיב לי , אבל לא יכולתי להוריד את זה מהמדף .
" דנה'לה , אנחנו יוצאים להכיר את השכנים , בואי בבקשה " נשמע קולו של אבא , ולאחר פחות מדקה כבר יצאנו מהבית .
אבא דפק על הדלת , ובחור בן 40 להערכתי פתח את הדלת - " אז אתם השכנים החדשים ... " הוא חייך , והוא ואבא לחצו ידיים . [ כמובן , שזה היה באנגלית ] .
" בת כמה את ? " אותו שכן פנה אליי , " 15 " עניתי לו וחייכתי חיוך קל .
" אז יש לי בת בדיוק בגיל שלך " הוא אמר וצעק לה .
ילדה מדהימה ירדה במדרגות, בלונדינית , שיער ארוך וחלק , עיניים כחולות , גבוהה עם גוף מדהים .
" היי , איילה " היא חייכה אליי .
" דנה " חייכתי אליה בחזרה .
את היום הראשון ביליתי עם איילה , היא באה אליי ועזרה לי לסדר את הדברים האחרונים בחדר , סיפרתי לה על ליאור , ועל גיא , ועל כל החברים .
" את יודעת , גם לי יש חברה הכי טובה , קוראים לה ליה " היא חייכה .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
המספרת [: