היא תמיד רצתה את זה.
להרגיש קרובה למישהו כמו בטלוויזיה,
רק בחיים.
היא מעולם לא חשבה על אותו הערב הגשום, היפה.
היא מעולם לא ידעה שהוא יחכה לה שם, רק למענה.
והיא הייתה מאושרת, אילו הייתה יכולה היא הייתה צורחת מאושר.
אך פתאום המלים נעתקו מגרונה הלשון דממה.
היא לא הצליחה לבטא אף לא מלה קטנה.
היא לא מצאה את אותה המלה שתתאר את האושר שחוותה.
היא שתקה והביטה בעיניו מלאות התבונה,
מעכשיו הריגשה כי מעולם לא תפגע.
XD
אל תשאלו .
אין לי מה להגיד .
המבין יבין, ואם אף אחד לא מבין שלא יישאל ><
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
UnderCuver*