מילים דוממות.

הראש כואב, הבטן מתכווצת, הלב מכאיב מחסיר פעימה, זה כבר יום שלישי רצוף שבו עיניי מסרבות להסגר.
המחשבה מסרבת להפוך לחלום, התת מודע לא רוצה להראות תמונות שאולי ולרגעים ספורים ירחיקו אותי מהכל.

אני עייפה ועם זאת לא נרדמת, אני מבולבלת ועם זאת לא מתחשק לי לעשות סדר, אווירה קודרת ועם זאת לא מתחשק לי להאיר
אותה באור קיצי חום אהבה שמחת חיים למרות שאני יודעת שאני יכולה.
הלב כואב ואני לא עושה מה בכדי לעלים אותו, נעים לדעת שיש עוד רגשות בתחתית הריקבון, בתחתית מצבו הפגום.
נישמע קודר? וול אני לא במצב רוח למשהו שמח יאפי


i love Frou Frou
השיר נישמע פסיכוטי לגמריי.