ועל הכתפיים, ובחולצה, ובמענסיים... אפילו התיק כלי רחצה שלי ירוק.

כן. לא טעיתם. אנדי, שחשבה שהיום בזה לעולם לא יגיע, התגייסה. ביום שני האחרון. ולא, זה לא כל כך נורא.

אני נעה בין דיכאון תהומי, כמו שהיה לי בשבוע לפני הגיוס, לבין השלמה עם המצב וחזרה לדיכאון. אבל אני מנסה לאט לאט לאסוף את שיירי עצמיותי וליצור שגרה חדשה. ללמוד את השגרה בקיימת. זה ייקח זמן, אבל יש לי אמונה. ויש לי שנתיים.

מלבד זה אין הרבה. לא, אני לא מאוהבת. זו הייתה חמימות חולפת, כמו שאומרים. את הבנאדם הזה בחיי אני אוהבת מאוד, והוא אחד האנשים החשובים לי והיקרים לי, אבל הוא לא אהובי.

אז זהו. הבלוג שלי הפך רשמית לבלוג של סופשבוע. וגם החיים שלי, חיים של סוף שבוע.

שבוע טוב,

אנדי