זה לא שאני לא אוהבת.

זה לא ששכחתי.

זה לא שלא קורה לי כלום.

זה לא שכבר לא אכפת מכם ומדעתכם.

זה לא שנמאס לי לקרוא על החיים שלכם.

זה לא שנמאס לי מישרא.

זה שאני בצבא. אין לי זמן, אין לי כוח ואין לי התפנות רגשית לכתוב את הקורות אותי. אין לי מה לספר ואין לי זמן לקרוא בלוגים של אחרים. רוב הסופ"שים אני אפילו לא מגיעה ללפתוח את המחשב.

אולי זה ישתנה, אולי לא.

אבל תדעו שאני עדיין אוהבת, המון, ולא נטשתי.

מי שבאמת אוהב אותי- ימצא את הסבלנות .

אוהבת, 

אנדי