היי לכם,הבטחתי פרק בקרוב ופרק ארוך
והנה אני מקיימת (:
אז תהנו,פרק 15 ^^"
"מאמי מי זה?" שאלה מיקה בודקת את ציפורנייה.
"מה הולך פה?"שאלתי לא מבינה ומאוכזבת.
"הוו זוהר,עומרי ו..סשה..אתם זוכרים את מיקה נכון?" שאל כאילו
הוא רצח משהו,כאילו עשה משהו,משהו רע ,משהו שאחר כך אני,הוא והלב שלי
ייסבלו בגללו.
"ממ..כן.."אמרתי חסרת עניין
"אז.."זרקה סשה.
"אולי תרצה לבוא לאכול פיצה ולראות סרט,כמו בימים הטובים אח שלי"אמר
עומרי, תופח על כתפו כאות גבריות כנראה..
אני אף פעם לא הבנתי את זה,בנים מרביצים זה לזה,מקללים זה את זה כאות
גבריות ולאחר מכן נשארים חברים בדיוק כמו 10 דקות לפני-כן.
"ממ.."תהה מאור מגגל את עניו.
מאור יצא החוצה סוגר את הדלת.
"תשמעו,מיקה בארץ רק עוד..שבועים שלוש ולא נעים לי
להשאיר אותה לבד..אז אני חושב שאוותר"אמר מסתכל עליי בתקווה שלא אצרח עליו ואאבד שליטה.
"למה לוותר?"שאלה סשה מסתכלת עליי מנסה שאבין משהו.
"שתבוא גם"אמרה.
"הא?!"שאלתי לא מבינה מה יצא בשניה זו מפיה של סשה.
סשה צבטה אותי ביד ואז הבנתי שכנראה ככה היא רוצה לבחון אותה.
לאחר שהגענו להסכמה מאור קרא למיקה שלא ממש לבשה משהו וניכנסנו אליי,
כלומר לבית של אבא שלי..שהיה דיי ריק בימים האחרונים.
"אז..ככה כל הבנות מתלבשות בפריז?"שאלה סשה מחפשת את השלט של הדי-וי-די
בין הכריות שעל הספה.
"אך זה ככה?"שאלה מיקה במבטא הצרפתי שלה.
"חשוף קצת.."תהתה סשה.
"קצת?!"שאלתי לוחשת תוך כדי כנסת הפיצה לתנור.
"אממ..לא ממש,זה די הסיגנון שלי ,וזה לא עד כדי כך חשוף..פשוט
חלק מן הבנות מתלבשות כמו נזירות"אמרה עם האף גבוהה משאמור להיות.
סשה חטפה הלם והגבות שלה היו כל-כך גבוהות שכמעט הגיעו לה לקודקוד הראש.
מאור ישב משולב ידיים ובפיסוק רגליים שאליו היה כבר רגיל.
הבטתי על מאור ומיקה שישבו זה לצד זה,מיקה חייכה חיוך ערמורי וזדוני,
ובעודה מחייכת ככה ליטפה את מפשעתו של מאור,או של החבר שלי!!
"אני לא מאמינה" מלמלתי לעצמי פגועה וחסרת אונים.
בסדר,אני אולי מעט רכושנית וקנאית..אבל זו כבר הגזמה.
"עד כאן"לחשבתי.
התקרבתי לספה שבה ישבה מיקה עם החבר שלי,נעמדתי כמחכה לתשובות
משולבת ידיים ומבט רציני הופיע על פניי.
"מאור,מילה לי אלייך."ביקשתי.
מאור הזיז את ידה הדקה של מיקה מגופו וקם אליי.
אני ומאור הלכנו למטבח ואני סגרתי את הגלון שמשקיף לסלון.
"טיפה הגזמה אתה לא חושב?"שאלתי.
"חחח..."גיחח לי מאור,נראה משועשע.
אך אני לא הרפתי מפניי שהראו כעס ובגידה.
"צודקת,עומרי באמת מגזים עם הסרטים שהוא בוחר לנו בזמן האחרון.."אמר משועשע.
"אני לא מדברת על הסרטים,שאגב באמת מוגזמים..
אני מדברת עלייך ועל מיקה!"הרמתי את קולי במקצת.
"עלי ועל מיקה?!מה איתה?"שאל לועס את המסטיק שבפיו.
"אתה לא רואה אך היא נוגעת בך!?ואתה בכלל זוכר שאתה איתי?"שאלתי משולבת ידיים ומפנה אליו את גבי.
"נוגעת בי?!אני בכלל לא אוהב אותה!את צוקחת עליי?!
אני חולה עלייך ועל הגוף הפיצפון שלך"אמר בקול המחוספס שלו ועטף אותי בזרועותיו מאחורנית.
"באמת?"שאלתי מפנה את ראשי הצידה מביטה לתוך עיניו.
"אני יכול להראות לך יותר ממה שאני יכול להגיד לך.."אמר במבט נוקשה,
לאחר כמה שניות פניו התרכחו ופיו נשק לי,אותה הנשיקה הזו,
הנשיקה הטובה והמוכרת שלא הרגשתי חודשיים שלמים.
"מאור הסתובב אליי ואחז במותניי.זו הייתה נשיקה מלאת
תשוקה,נשיקה חושנית כל-כך.
תוך כדי נשיקה הצמדתי את מאור לשולחן האוכל והוא התיישב עליו.
מדי כמה שניות עצרנו לקחת אוויר מהנשיקה הסוהרת הזו,אבל החוסר
אוויר לא עצר בעדנו להתנשק שוב ושוב.
ידיו טיילו על כל גופי,מכתפיי לשדיי,למותניים ועד הטוסיק.
שלחתי את ידיי אל חולצתו,מלטפת את ביטנו החטובה.
לפתע עומרי נכנס למטבח.
נשיקתנו לא הפריעה לו במיוחד וניגש לחמם את הפופקורן במקרוגל.
"אל תפריעו לעצמכם,אני לא פה."אמר נשען על המיקרוגל.
אני ומאור צחקנו והתחבקנו חיבוק חזק ומוחץ.
"רגע..שאני אבין..קינאת במיקה ?"שאל מסופק מעצמו.
"אנ רואה שאת הצניעות שכחת בצרפת"אמרתי נושכחת את השפה שלי בחושניות.
"צניעות?מי אמר שהייתה לי כזו בכלל?"שאל מחייך אליי.
מחזיקים ידיים ומבסוטים מהעובדה שדקה לפני כן התמזמנו בחושניות במטבח חזרנו לסלון.
"הוו מאור חזרת,בוא שב לידי"הציעה מיקה מחייכת.
"ממ לא,אני אשב לי פה." כיוון את ידו לכורסא ליחיד.
מאור התייבש על הכורסא ואני הלכתי לכיוון הספה הגדולה.
"היי,היי לאן את חושבת שאת הולכת?!"בואי הנה."חייך אליי מאור וקרץ לי.
"התיישבתי על מאור בעודי מחבקת אותו והוא אותי ראינו את מיקה מרגישה
לא בנוח ועצבנית במיוחד.
"מיקה קרה משהו?"שאלתי מחבקת את מאור כמו נקמה מתוקה.
"לא כלום.."אמרה מגלגלת את ענייה
"בעצם כן קרה משהו"התחרטה והרימה את קולה.
"מה קרה?"שאלה סשה בפה מלא בפיצה.
"חבר שלי.."אמרה מהססת.
'יש לדוגמנית פלי-בוי הזו חבר?!'
אם אתם אומרים שזה גם קצר ,אז אני כבר לא יודעת באיזה אורך לכתוב
מקווה שאהבתם,
ומצפה לתגובות חמות