this is my life...

וואוו כמה זמן לא הייתי בישרא..(לפחות אני מרגישה ככה..)

נו זה הבית השני שלי המקום שלי שאני יכולה לשפוך הכל בלי לשאול, או מבלי שאפחד יבין אותי..

איזו פינה קטנה בשבילי שאני יכולה פשוט לדבר...

אז הזמן האחרון עובר לי דיי בסדר, לא יודעת אין משהו מיוחד...

אוויש כל הזמן יש לי רגעים כאלה שלא טוב לי פתאום והכל נראה לי פתאום שחור(אבל אני לא יודעת למה)..

מוזר כזה...

אני חושבת שאני צריכה יותר לבלות, יותר לשמוח יותר להנות, לחיות את הרגע..

זה נראה לי פוסט ממש מפגר אבל היי למה אכפת ?

טוב אז עד הפעם הבאה..

אני..

לא הייתי אני, אני הרגשתי ילדה אחרת, בעולם אחר, בכלל לא יודעת...

הייתי במסיבה של הכיתה לחברה שלי הייתה יומולדת אז הלכתי, אבל בכל זאת, אני שונאת כל כך שונאת את הכיתה שלי, הם כל הזמן יורדים עליי, וקוראים לי יאבו גבר, יודעים דברים כאלה...

אני לא הכי מתייחסת לזה שבעולם כי אני פשוט יודעת שזה לא נכון...

אז כן אני אוהבת דברים של בנים ?! זה עושה אותי בן !?

וכן באתי עם גינס ואיזה סווט'ר מה אז לא התלבשתי מספיק טוב בשבילם ?!

אפילו לרקוד ולהנות בקושי היה אפשר שם, מה כי אם אני רוקדת וקופצת בטראנסים זה עושה אותי שונה?! או שאני עושה משהו לא בסדר ?! פשוט לא מבינה אותם, את העולם הזה...

תאמת זה גורם לי להרגיש דיי חרא, אבל כאילו השביתה הזאת יוצאת לי טוב, גם בגלל זה ובכלל...

נווווווו יש לי כיתה מטומטמת מה אני היחידה !? מה פתאום אני בטוחה שיש עוד ילדים שיש להם כיתה כל כך בעעעעעעעעעע

יש אנשים בעולם הזה שאיתם אני מרגישה אני, יותר טוב ושיקבלו אותי בצורה נורמלית...

אז אני לא מוצאת לעצמי איזושהי סטיגמה, אני לא ערסית לא פקאצה, לא פרחה, לא סטייליסטית (הבנתם את הקטע נכון ?!)

אני הדר, רק הדר אין אפחד בעולם שהוא אותו בנאדם כמוני (אולי בשם) אבל אין...

אז עד אז יום טוב..

הדר...

בפוסט הקודם שלי דיברתי על האהבה שלי על מי שאני באמת אוהבת...

אבל אני חושבת שהתגברתי על זה, דיי הבנתי שזה לא יכול לקרות, ממש לא, ותאמת זה בסדר מבחינתי, אני לוקחת את זה בצורה הכי בסדר בעולם...

אני לא יודעת בדיוק למה אבל סוף סוף זה נכנס לי לראש, וזה גרם לי להבין שזה לא יכול לקרות ואני סתם מבזבזת את הזמן שלי על דברים שסתם גורמים לי סבל...

זו הייתה אהבה חד צדדית(לפחות נראה לי ככה), שנמשכה קצת יותר מ-2 חודשים, והבנתי שזה לא יכול לקרות בינינו...

אבל באמת באמת שזה בסדר מבחינתי ואני שמחה שהבנתי את זה ככה ולא בדרך היותר קשה...

אני לא רוצה לסבול יותר בגלל אהבה מבינים?

טוב אז עד הפעם הבאה..

אני..