את כל המסתורין

את כל המילים הנסתרות

את כל החושך שביופי

את קול הצלילים ההנשכחים

שנתת לי

אני שובר לאט

לצלילי תקתוק הזמן

את כל השברים

את כל המכתבים הקרועים

את כל האבק שנאסף

את אהבת האדם הנכסף

אני אספתי

וזרקתי למים

שיזרמו אל תוך הים

את כל הגבולות

את כל המכשולים הקשים

את כל דיכאונות השתיקה

את נבילת הרצון לנשימה

אני עברתי

ושרפתי כל שניה

באש של רחמים

וכהאש מתחילה לדעוך

ונרדמת הנשמה

שכחתי היכן אני ומה נשתנה

קרעתי בגדיי מגופי

ונשכבתי על מיטה נקייה מריחה

וחלמתי על התחלה חדשה

נשכבתי על מיטה נקייה מריחה

וחלמתי על התחלה חדשה

רק אני שמתי לב שמוזה באה ממקום כואב?

שתהייה שנה אופטימית!