"ברוב המקרים אנחנו מדחיקים ומסרבים לחשוב באיזו קלות יכולים חיינו להיקרע לגזרים ולהישבר לרסיסים, מפני שאם נכיר בכך נאבד את שפיותנו. האנשים שכל הזמן פוחדים, שזקוקים לטיפול תרופתי כדי לתפקד - זה מפני שהם מבינים את המציאות; הם יודעים כמה דק הגבול שמפריד בין שלווה לסיוט, בין שלמות לחורבן. זה לא שהם מסרבים להכיר באמת - הם פשוט לא מסוגלים להדחיק אותה."

(תחזיקו חזק/ הרלן קובן)

וכמו אש כך גם את אהובה אם חזק מסתכלים בך יורדות הדמעות...