התקופה הזאת.

יותר מידי דברים מצטברים לי.

בראש. על השולחן.

דפים מפוזרים.

מחשבות מפוזרות.

אני רוצה לברוח מכאן.

לעזוב כל יישות שאי פעם הכרתי.

לשנות את השם שלי כדי שלא ימצאו אותי.

לברוח אל ארץ קרה.

ואז אל ארץ חמה.

ולא לחזור.

אני רוצה לישון ולהיקלע לחלום.

ושהשעון המעורר המזויין שלי לא יעיר אותי ממנו.

לילה טוב.

או משהו כזה.