בין הרעידות של קולי

את מסתתרת כשקר לך

דורכת על ורדים שמזמן נבלו בך

ובשתיקה שלך כל המילים נאמרות

כל השקרים כל הסודות

אז את אומרת שכדאי לך לעזוב

אל מקום אחר יותר רחוק יותר קרוב 

ואולי זו מסכת הקרח שעטפה את גופך

שגרמה לי לרעוד כשלחשתי את שמך

ואת, עמדת מולי ולא אמרת מילה

רק עצמת את עינייך

רק עצמת את עינייך

ונפלת לאדמה...