"אולי בזמן אחר. אולי במציאות אחרת."

אני כל כך מבולבל בזמן האחרון. מנסה לסדר את המחשבות, אחת ועוד אחת ועוד אחת והן לא נגמרות. דברים אמנם מסתדרים אבל משהו לא מסתדר לי בראש. חוסר האונים הזה שגורם לתסכול ממושך שקשה להיגמל ממנו. מחשבה שנוצרת לא ניתנת למחיקה. הכל נאגר ונשמר בתוך המוח וברגע שחשבת ששכחת המחשבה עולה מולך ואתה נוכח לדעת שטעית. הכל שקרי. שום דבר לא מתחבר. חתיכות הפאזל לא מתאימות אחת לשנייה כאילו עירבבו מספר חבילות של חתיכות קטנות יחד ועכשיו אי אפשר להפריד את האחת מהשנייה כי כולן דומות כל כך אבל הקצוות הן אלה שקובעות אם יהיה חיבור או לא.

אני לא יודע למה. אני לא יודע איך. אני רק יודע שאני רוצה לנסוע כמה שנים קדימה ולראות איך הכל הסתדר כי אני מול מבוי סתום והדרך קדימה לא ידועה. איכשהו תמיד יוצא שאני כותב כשאני תוהה יותר מידי. אנליטי מידי. פארנואידי מידי. אני חייב לשלוט בעצמי. אני צריך להירגע ולישון.

שבת שמח.