שנה הבאה אעלה לכיתה י'. הייתי רוצה ללמוד טוב, ולהוריד את 5 הק"ג האלה שתקועים לי כבר בגרון, ולאכול נכון ולשחות המון ולנגן טוב בצ'לו.

הייתי רוצה להוציא 90+ בכל מבחן שאגש אליו. הייתי רוצה לגור לבד, עצמאות. לגור לבד ולסדר את הבית כמו שאני רוצה. שיהיה מסודר למשעי, ויפה, ומושקע.

הייתי רוצה לקנות כבר בגדים שלא ייראו עליי כמו שקים.

אני רוצה להצטייר כבודדה, רחוקה, ומושלמת. אני רוצה להצטייר כאשליה שאי אפשר לגעת בה כי אז אעלם.

אני רוצה להיות רחוקה ויפה. אני רוצה יופי חודר. יופי שתופס וננעץ לך בגרון. עדינה וקטנה.

אני רוצה לקום כל בוקר מוקדם ולשחות. לחזור הביתה, ולהתקלח, ולאכול כמו בן-אדם מן המניין.

לצאת לביה"ס בשקט, ולשבת בשיעורים בשקט, ולכתוב לעצמי. ולהקשיב במאות האחוזים, ולזכור הכל, ולעשות בדיוק את מה שהמורה מבקשת, בשקט.

לחזור הביתה, לשבת לעשות את שיעורי-הבית, ולהתעסק בתחביב כל-שהוא שאפתח לעצמי. משהו מעניין שאעסיק בו את מוחי. אולי בניית עפיפונים. אולי ג'אגלינג. אולי בניית בתים מגפרורים ודבק 3 שניות.

אני רוצה חיים מלאי משמעות, או לפחות תעסוקה. מלאי מעשים. לא חיים ריקים באינטרנט, לא חיים משעממים ואפורים, ושינה לא סדירה ובלגן ואכילה לא נכונה והשמנה והתדרדרות בלימודים.

אני רוצה לגרד את השלמות.