יצא לי לבלות עם רוד שלי הרבה זמן כבר, מיום שישי עד עתה. כיף לי שאני איתו הרבה, למרות הריבים הקטנים האינסופיים שהוא בכלל לא מחשיב לריב, אולי בעיקר כי אני היחידה שנכעסת ונעלבת מהשטויות האלה; בכל זאת היה לי כיף. מגלים ככה כמה הקשר עמוק וכמה טוב לי להיות איתו וכמה אני באמת אוהבת אותו והוא אותי.
דימן אמר לי שהוא שם לב כמה רוד אוהב אותי וכמה הוא משתדל ומשקיע. אמרתי לו לראות את זה ככה, הוא, דימן, לא חבר שלי והוא עושה בשבילי כל-כך הרבה... כל הזמן נותן לי כסף כשאין לי מסיע אותי וחברים, הולך ממקום למקום, סוחב לי דברים, עוזר לי וכל-כך הרבה.
אחותו הגדולה של רוד, פלמה, מסתבר שהיא לא היחידה שיודעת עלי כל-כך הרבה מפיו, ולר רק זאת, היא אמנם ידעה עלי הכל מאז הריב הענק שלנו לפני שחזרנו להיות ביחד, אך גם אמו של רוד יודעת עלי את כל הדברים המבישים שעשיתי, שאותם הייתי מעדיפה לשכוח רק שהיא בניגוד לפלמה יודעת אותם מזמן לא מזמן, לאחר שחזרנו להיות ביחד, הוא רצה לשתף אותה כדי לקבל עצות. עכשיו הוא אומר לי מה הגבולות שלו ומתי הוא כועס במקום שזה יתפרץ ממז פתאום או שלא אדע שמשהו שאני עושה הוא לא בסדר מבחינתו. הוא סיפר לה את הפרטים הכי מביישים עלי והוא לא מוכן שאני אכתוב על כך שבכה. הוא אומר שזה לא אותו דבר, מכיוון שקוראים אנשים שהוא לא יכול לסמוך עליהם שלא יספרו. אזהו שאני כן, יופי לי שהוא סומך על אמא שלו, למה אני סומכת על זה שלא תדבר על זה עם חברות שלא או אנא ערף?
זה ממש מעצבן אותי. הוא לא חושבת שאני יכולה לקבוע על מי לסמוך ועל מי לא.
וודן כן יודע להעריך, לסמוך ולצדד בכל מה שאני עושה וממש מאמין בי בכל ליבו ואוהב אותי והוא אף גילה לי שהוא שונא את חבר שלי מכיוון שהוא חושב שהוא לא מעריך אותי כראוי ולא עושה בשבילי מספיק.
אמא חושבת שאני אגואיסטית וגם אבא, והם היחידים. עודי חושב שבדיוק הפוך שאני האדם הכי לא אגואיסט שיש. אני חושבת שהיחס שלי עם ההורים הוא פשוט יחס צבוע ונורא. ההורים שלי כבר שנים חושבים שאני אגואיסטית, רק עכשיו אמא טורחת לזרוק לי את זה בפרצוף ולחפור לי על זה שעה. בגללה פספסתי את שלושת האוטובוסים לחבר שלי והיא אומרת לי שאני סתם מחפשת תירוצים. השעון בסלון שלהם מאחר ב-10 דקות ואני כל פעם שוכחת, היא מפילה עלי מתלות פתאום ומוסיפה לי כלים לשתוף ואז אומרת שאני פשוט לא יודעת לארגן ולתכנן את הזמן. וזה עוד אחרי שעה הטפה.
בסוף תפסתי טרמפ עד הבית שלו. העוגה שעמלתי להכין נמסה לגמרי עד שהגעתי, למזלי כולם בכל זאת טרפו אותה, עוגה ענקית, מתוקה ומעולה.
חבר שלי בחן את העגילים שלי, שקניתי ב-40 שקל בטיילת, ממש יפיפיים והחמיא עליהם. אחר כך הוא התחיל לשחק עם זה ואמרתי לו שיפסיק, שלא יהרוס את זה (הוא הורס כל-דבר בערך, את התנור שלי, 3 חזיות, את הכפתור שמוריד ומעלה את המיטה, סימניה שלי, את השולחן ועוד ועוד ועוד). הוא הניח את העדילים על השולחן ונתן לה מכה חזקה, כאילו בצחוק. מאוחר יותר, אני קולת שהאבן כבר לא שם והעגיל טיפה עקום. הוא הרס לי את העגילים. הוא מכחיש ואומר שראיתי שאז לא קרה כלום. זה ממש מרגיז אותי, כל-כך אהבתי את העגילים האלה והלכתי איתם כל-כך הרבה. הוא בזבז לי עוד 40 שקל. כל-כך כואב לי על הכסף הזה שאין לי ועד שבסוף בכאב לב קניתי לעצמי את העגילים האלה.
מצאנו את האבן ואפשר להרכיב את זה על העגיל וזה מחזיק עד שזה בא בזויות מסויימת. בגלל זה זה נראה היה תקין בהתחלה.
מעצבן אותי שהטבעת ענבר שקנה לי מפולין, שהייתה כל-כך מיוחדת וסניטמנטאלית בשבילי, התברר לי שהוא בכלל קיבל אותה אחרי שאבא שלו נתן לו אותה כיוון שזה היה זול כמו פקק והוא בכלל חושב שזה מכוער, והטבעת גם גדולה עלי. הורדתי אותה ומאז לא שמתי אותה. ואני חשבתי שיש לה ערך סנטימנטאלי עבורי. הוא פשוט הרס את זה.
גם מרגיש אותי שהשרשרת שאני לא מורידה שקיבלתי ליום הולדתי ה-13 או 14 מסילו שמסמלת עבורינו אהבה ונצח, היא לא מקורית והיא אפילו אינה כסף והאבנים בה הם שכוכיות. כנראה שהפצעים שהותירו בי צלקות כיוון שהעמיקו עד לכלי הדם, נבעו באמת מן השרשרת שלעולם לא השחירה והראתה סימני כסף. ואני חשבתי שהוציא עלי 100$ או קצת פחות אם מצא דיל, על שרשרת מקורית. ראיתי מהתחלה שהיא לא בדיוק אתו דבר כמו בתמונה, יש כמה דברים שהם לא אותו דבר. גם האחורה של השרשרת הוא איננו מעוצב בכלל, רק החלק הקדמי. סתם זיוף זול שאני מתעקשת לא להוריד מתוך אהבה לסנטימנטאל ואשר התעקתי לא להוריד במחיר צלקות על עורי ויצירת ידיעה ברורה עוד יותר בקרב הוריי לאהבתי אל סילו.
כשהיינו בעיר, אני, רוד, מריה, סווטה, דניאלה, וג'ון התפצלנו כי דניאלה הייתה צריכה להשאר בעיר בגלל שחיכתה לחברות שלה שהיו אמורות לבוא ואני וסווטה לא הרגשנו נעים להשאיר אותה לבד, אז חיכינו איתה והבנים הלכו לבית של רוד. מהר הגיע בחור שראה את שלושתינו, דניאלה, בעלת החזה הענק והשופע, סווטה, החתיכה בלבוש צמוד, ואני, הבלונדינית יפת התואר. הוא אשל אותנו איפה אנחנו עובדות. הוא חשב שאנחנו עובדות במועדון החשפנות שהיה 10 מטר מאיתנו. כנראה קיווה לאיזה ריקוד אחרי שראה אותנו מנופפות לשלושת הגברים שהייו חברים שלנו ואני שולחת לו נשיקה באוויר.
אחרי שהחברות שלה אחרי שעה וחצי עוד לא הגיעו הלכנו כבר לבית של רוד במונית כי דניאלה הייתה על עקבים ואחרי עוד שעה הם מתקשרות לומר לה שהם שם, כלבות. והם עוד אמרו לה "אנחנו עוד לא יוצאות" כשהן ידעו אז שהיא מחכה להן ו"בקרוב" למרות שרק שעתיים כמעט אחרי הן באמת היו שם. בטח מתאפרות שעה ועושות אחת את השנייה ואז מאפרות שוב.
היום חבר שלי ראה את אבא של אמא, אופה (Opa = סבא בהלונדית, מבטאים כ- O ו- pa. כמו O-pa; אני הולנדית). למזלי אופה לא עשה שטויות ונראה לי הוא חיבב את רוד מספיק. מקווה שבדרך, שהוא הסיע אותו יצא להם לדבר עם מוזיקה, והגיעו לזה שרוד שומע מוסיקה קלאסית. למזלי אני יודעת שעל ספרים יצא להם לדבר. אני רוצה שיהיה למשפחה רושם טוב על רוד שלי.
מריה אמרה שהיא קנתה לי מתנת יום הולדת, אמנם באיחור אבל היא מצאה. היא אמרה שזו הפתעה אני ממש רוצה לדעת, חמוד מצידה לקנות לי. אמא שלה זונת כסף שאוהבת לענות את הבת שלה בעבודה, אי הערכה, צעקות, לקיחת כסף ואי נתינה טוטאלית.
חבר שלי אומר שהוא יודע מה לקנות לי לשנה שלנו ביחד. הוא אומר שאני אוהב את זה. הוא מאלה שקשה להם להחזיק משהו כהפתעה ומת לספר לי. לצערי אני לא יכולה לומר לו "בבקשה תספר לי" כי אז הוא באמת יספר לי... ואני רוצה שזה יהיה הפתעה, אני אוהבת הפתעות, אני פשוט סקרנית.
לצערי בטעות הייתה לי פליטת פה וכשהתלוננתי על הקושי בקניית המתנה בשבילו כי צריך להזמין את זה מחו"ל והכל, בטעות אמרתי מה זה ועכשיו אני לא יודעת מה אעשה. בטח אומר לו שאין כסף לזה ונגמר להם המלאי.
השנה שלנו יוצא איזה חודש אחרי היומולדת שלו, אין לי כסף בכלל, בקושי עומדת בחשבון הטלפון ומתה לעבוד ולא יכולה והוא יודע את זה אבל מבאס שאני לא יכולה לקנות לו 2 מתנות, לזה ולזה. מזל שגרמתי לו לחשוב בכלל על לקנות לי מתנה לשנה שלנו ביחד, פשוט אמרתי לו אחרי שכבר הרסתי את ההפתעה שחשבתי לתת לו את זה לא ביום הולדת אלא בשנה שלנו ביחד, מכיוון שזה שעון כיס מעוצב יפייפה שאני יודעת שהוא כבר שנים רוצה אחד, חשבתי שזה יוכל לסמל את הזמן שאנחנו ביחד ואז תת לו את זה בשנה שלנו. זה גרם לו לחשוב על זה שוואלה, מומלץ לחשוב על משהו לקנות לי.
יצא לנו לעשות סקס במיטה של ההורים שלו. נדמה היה לי מוזר כזה וכשאמרתי לו את זה, הוא הזכיר לי שעשינו גם במיטה של ההורים שלי... ואז לא נראה היה לי מוזר. אצל ההורים שלי היה לנו את אחד הזיונים הפרועים אבל היה ממש מדהים. אצל הוריו עשינו דוגי סטייל וכמו אצל הוריי, יש מראה ענקית בחדר שאפשר לראות דרכה את כל האקט ואותי זה ממש מחרמן. קצת מפחיד לחשוב שאולי זה באמת נועד בין היתר בשביל זה OO
אחרי הסקס שלנו במיטה של ההורים שלו, מרוב שזה היה מהיר, הוא התעייף ואני רכבתי עליו ושיערתי מבולגן לגמרי, שנינו עייפנו ובסוף גם הזין שלו היה אדום וכואה מרוב שהשפשוף היה מהיר.
היה לי קונצרט היום בו שרתי 2 שירים מהפנטום אופרה, של אנדרו לויד וובר, (לא פעם ראשונה), אחד היה דואט והשני היה סולו. הדואט הלך לי לא משהו, למרות שמשום מה אחרים ממש התלהבו. השני היה כמעט מושלם, למרות שלעולם לא התכוננתי עליו, היה ממש טוב, וכרגיל, נתתי את שיר הסיום. הרבה באו לראות אותי במיוחד, חמישים אחוז מהאולם בא בשבילי, שזה נחמד, רק חבל שההופעה של השיר הראשון לא הייתה טובה כמו השני.
מחר יש לי 3 בגרויות במתמטיקה, שלושת השאלונים הכי קשים ואני לא מוכנה בכלל. מזל שיש מועד ב' ומזל שיש זמן עד מועד ב' מכיוון שאני רוצה תקופת רגיעה, לדעת שסיימתי בית-ספר, סוף סוף... לחוש את זה מעט.
למרות שאני לא יודעת מה קורה עם ביולוגיה. עשיתי את העבודת גמר, הגשתי הכל נגמר - אבל עוד לא זימנו אותי לראיון שמהווה 20% מציון העבודה שהיא 50% מהציון הכללי שלי בביולוגיה, היות והעבודה היא בקוטר 5 יח' לימוד.
חבר שלי כבר מתחיל להתעצבן מכך שאני חושבת שהשמנתי (יודעת, המשקל מראה הכל, וזה בדיוק ממאז שהפסקתי להתאמן, ככה ששריר זה לא). הוא אומר שזה בולשיט ושאני רק מדמיינת ולהפסיק לחשוב על זה. אם אפסיק לחשוב על זה, ואו אני ממש אשמין.
אמא שלי ממש התעצבנה שנתתי לחבר שלי להתקשר לשאול אם אני יכולה לישון אצלו עוד לילה, הוא רצה לראות את ג'ון עוד זמן כי הם לא יתראו חודש בערך והבית שלי רחוק. היא ממש כעסה עלי כשהגעתי הבייתה, כי זו פעם שנייה שאני עושה את זה.
יש לה קטע נורא מעצבן ומוזר, היא חושבת שבחורה צריכה תמיד לשים תחבושות הגינייות כיוון שיש הפרשות.... אני חושבת - לא, את התחבושות שמות אלו שלא שמות טמפונים או אלו שיש להן דימום כבד, הרי התחתונים נועדו לספוג את ההפרשות "לא שיש הרבה אז מה לכל הרוחות...) בכדי שזה לא ילכלך את המכנס... אני אומרת לה שאני לא במחזור והיא מתעצבנת ומנמקת לי שעה את סיפור ההפרשות ושזה "לא הגייני" ללכת בלי. מי שמע על בחורה שהולכת עם תחבושות כל הזמן?1 זה בזבוז כסף מטורף, לא נוח ופשוט לא.. גם ככה מכבסים תחתונים אחרי כל פעם שלובשים אותם, מה אני אמורה למחזר את זה?! מה זה חזייה?!
אמא שלי היא מוזרה. לא פלא שאני יצאתי מוזרה, רק די בכיוון הפוך ומנוגד. אני אהיה אמא כל-כך שונה, בחיי.
הם חושבים שאני hard crack... שיחכו לראות מה אחותי הקטנה, הלנה תגדל להיות, כולה בת 10 ביולי ובגודל של ילדה בגן חובה וכבר מתנשקת עם בנים על-הפה. הבעייה היא שאי אפשר אפילו כאחות גדולה להסביר לה על הדברים האללה, היא לא תבין, היא לא מבינה דברים כאלה, היא כל-כך תמימה ומצד שני כל-כך לא... שקרנית כזאת ו-ואו, היא עומדת להראות טוב. אני חייבת לתפוס אותה לשיחות שלא תשתרלל לי ותבזבז את הנשיקה הראשונה, הסקס הראשון וכל אלה.
אני שמחה שהנשיקה הראשונה שלי הייתה עם מי שהייתה, איך שהייתה ואיפה שהייתה, זה היה הדבר הכי מושלם בעולם והרגע הכי יפייפה בחיי. הפעם הראשונה נדפקה לי בגלל רוד שדחף אותי בכוח בפעם הראשונה שהיינו ביחד. אני שונאת את זה. ואני דואגת לגרום לו להרגיש רע על זה.
הבטחתי את הפעם הראשונה לסילו, ורוד עבד עלי. אם הוא לא היה עושה את זה, עד כה הייתי שוכבת רק עם סילו ורוד בטח, אולי גם עם קרמייד, החבר השוודי שהיה לי למשך שלושה שבועות, אבל לא בטוח.
בכל אופן, בגללו עשיתי דברים עם אנשים שלא הייתי צריכה. נכון, לא שכבתי עם כולם, רק עם קרמייד ועוד שוודי שהיה יזיז שלי, קלן. חוץ מזה לא שכבתי עם אף אחד, סה"כ 4. 3 מתוכם היו חברים שלי. 1 מהחברים היה שוודי, היזיז היה שוודי גם הוא. 2 החברים הנותרים, פולנים.
2 השוודים, זין שלם, לא יהודים. הזין של קרמייד, לעולם לא ראיתי זין גדול כל-כך, כאילו הוא קרע לי את הרחם כמעט, איזה 25 ס"מ או משהו מטורף כזה. לשם שינוי מישהו בלי רגשות באסה על זין קטן.
אני מרגישה רע על פתיחת הבלוג הזה, כאילו אני כותבת דברים שאני לא מתכוונת לכתוב בכלל. רע לי עם זה ואני מרגישה חרא.
רוד, אהובי, אני אוהבת אותך.
אני חוזרת ללמוד מעט למתמטיקה.
Vynnessia.
כינוי:
Vynnessia
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
