אני טיפה מאוכזבת.
מאוכזת בעיקר מעצמי,אני לא יודעת למה בדיוק,
יכול להיות בגלל הרבה סיבות.
אולי הן יבואו בהמשך ._.
מחרתיים יש יום הולדת לחברה (?) שלי.
רק בשבועיים האחרונים התחלנו לדבר, מוזר S:
אבל רוב הסיכויים שבשישי היא תחגוג,
משמע במקלט.
משמע הרבה אנשים משמע לחץ גדול.
כי אני הולכת לראות אנשים שאיך להגיד ?
בוחנים אותי.
הבטחתי לעצמי, שאני הולכת להנות,
ולא ללכת למען דברים אחרים שבכלל לא חשובים.
זה השבוע האחרון שאני אוכל לצאת עם החבר'ה ,
שרק לאחרונה התחלתי להסתובב איתם.
שבוע הבא,אני טסה .
איזה אווושר, אני הולכת לנקות את הראש.
אבל אני לא מטפחת תקוות/ציפיות יותר מדי,
הרי אני יודעת מה יקרה בסוף,כולנו יודעים.
מדי יום, אני מרגישה כאילו אני מבזבת את עצמי,
את החופש, את הכל.
קמה בבוקר -מחשב.
שומרת על אחי,
ב10 יוצאת חוזרת ב-3.
וככה כל יום.
אוווו , שלפעמים יש אטרקציה חדשה -
חוג, או משהו אחר.
הו,
שיהיה >____>
ממ,
החלטתי לשים תמונה אחת שלי.
אולי זה יביא לתגובה אחת או שתיים ;].
חחח אסור לי לפתח תקוות XD
טוב,נו ><".
סורי אם התמונה יצאה מתוחה מדי,או ארוכה מדי >> "
חחח פשוט הקטנתי, ואני די עקומה OO" .
Good night.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Miss sadness.