כן, אני יודעת שזאת לא ההחלטה הכי חכמה שיש אבל אחרי כל האוכל
שדחפתי אתמול וכל הקלוריות האלו, פשוט לא יכולתי לחשוב על זה 
שאני מודעת לכל זה ולא לעשות עם זה כלום.
אז פתחתי צום מ9 וחצי בבוקר ואני מקווה שעד מחר עד שאני
אגיע לאבא.
ואני יודעת שיכול להיות בולמוס והכל אבל אני אוכלת אצלו מסודר
ואני אצא לריצה עם חברה או משהו.
אני לא יודעת למה אבל אני לא יכולה לצאת לריצה לבד, רק עם חברה
או משהו כזה, למרות שאני ממש רוצה.
אולי אני לחוצה מהאנשים שאני מכירה ויראו אותי ואז ישאלו אותי על זה
למישהו יש פתרון?!
בצום עצמו הייתי ממש רעבה ואכלתי איזה 4 עוגיות דיאטטיות כאלו מקסימום 100
קל', אבל הורדתי הכל בספורט, עשיתי 160 סך הכל - 80 רגיל ו80 לצדדים
והורדתי יותר מ100 קל במכשיר שיש לי לרגליים בבית ועשיתי גם עבודות בית כאלו וזה גם
שורף קלוריות.
אני אמרתי את זה לחברה שלי ויש סיכוי שהיא קוראת פה ועכשיו היא תדע שזאת
אני, אם את יודעת אז אל תגידי לי, ככה אני מעדיפה.
אמא עומדת לחזור מקניות [עם אוכל מן הסתם] והיא תשאל מה אכלתי וכו'
והיא תכין אוכל ואני לא יודעת מה לעשות...
אני כל כך רוצה לצאת החוצה לריצה אבל לבד בלי חברה ושטויות כי הם לא רציניות
מישהו יכול לעזור לי איך להתגבר על הבעיה הזאת?!...
333>