ואולי מצאתי משהו שאני דווקא מחבבת בהתחלות...

למשל,

איך שכל מגע מרגש. ממש בוער. מורגש.

כל יד שבטעות מתנגשת ביד. כל ליטוף קל על הרגל. כשהידיים שלו מחזיקות את הפנים שלי בנשיקה. כשהידיים שלי מונחות לשניה קלה על החזה שלו. כל ממשק, מכוון או מקרי.

זה מעביר בי רעד חזק. ממש מטלטל אותי. לרגע שתי דפיקות לב מצטרפות לאחת ובוסט של אנדרנלין ממלא אותי.

הרצון לתאר כל שנייה מהפגישות ביננו פועם בי, אבל לא רוצה לכתוב עליו יותר מדי. מפחדת שהעיסוק הרב בזה יאכזב אותי. שאני עושה קצת יותר מדי מהמעט שיש בינינו כרגע. שפתאום זה ייגמר מהר משציפיתי.

לפחות לבינתיים טוב. ומרגש. ומחייה.