Found myself today.

נכשלת במבחן הזמן.

ועכשיו תקראי הכל מהתחלה..המעגל עוד לא נסגר.

זה שוב חזר,והזמן עבר מהר מדיי..

המילים עדיין לא הספיקו להיחקק,

לא הספיקו לקבל משמעות.

איכזבתי.

את כולם ואת עצמי.

 בסוף אני אמאס על כולם.

פתאום התקווה שבה,אבל לכמה זמן?

אני שומעת את השעון מתקתק ,הזמן אוזל..

ואת יושבת תקועה,כי ככה לא תכולי להתקדם לשום מקום.

לא ייצא לך מזה כלום.

זה ממלא לי את כל היום,את כל החוסרים.

זה בא משעמום.

היום שלי,החיים שלי יתמלאו בדברים טובים ורצויים עד שלא יהיה לי זמן.

אבל ממתי.

מתי תפסיקי רק לדבר?