קשה לי עדיין להאמין שזה היום הראשון של החופש,שגמרתי כיתה ט'.שמעכשיו יש לי עוד 3 שנים ללמוד ומשנה הבאה מתחילות הבגרויות.זה משהו אחר,משום מה (ונדמה לי שאני היחידה) שממש שמחה לסיים.
אני מרגישה שאני חייבת את החופש הזה,בשביל לנוח,למלא מצברים ואז להמשיך,להתקדם ולהתעצם בשיא הכוח.
בא לי שינוי,בא לי גדול,אני רוצה להחזיר את כל מה שהרגשתי שאיבדתי בחצי השנה האחרונה,את החוסרים(מלשון חוסר) ובעיקר את חוסר הרצון לזוז,לעשות משהו עם עצמי.
אני נזכרת בשנה שעברה,במה שעברתי אז,בסדר עדיפויות שלי ושל המשפחה.מאז הכל השתנה.טוב..לא הכל,נשאר עוד עניין אחד שלי.שרק התעצם השנה,מבחינה מסוימת הוא גרם לי לרצות לקום כל בוקר,ומבחינה אחרת בלבל אותי לגמרי.החופש, אני רוצה שזה יקרה,למרות שאני כמעט בטוחה שכמו כל פעם זה לא יקרה..כל פעם אני אומרת (במשך שנה וחצי) ש"זה יקרה עוד חודש,עוד חודשיים..אבל בטוח!אני לא תן לזה לחמוק.."ואיכשהו עברה כבר שנה וחצי בלי לשים לב,מה שגורם לי לתהות..עד כמה אני חלשת אופי?עד כמה אני לא עומדת על שלי?הרי אם אני אעמיד עובדה זה יקרה..זה אחד מהדברים שאני רוצה לעבוד עליהם..להיות חזקה,לעמוד על שלי ולהחליט שאני רוצה משהו והוא יקרה!
אני רוצה לטפח,לגדול,להיות אדם טוב יותר.להתנדב,לקרוא,לצייר..ממש בא לי לראות סרט טוב או לקרוא איזה ספר טוב,משהו שישאיר לי ערך מוסף להמשך..[למישהו יש רעיון?]
אני רוצה להתחדש,למצוא תחביבים ותחומי עניין חדשים,לקנות מלתחה חדשה (החלק האהוב) ,זה קל שההורים מבטיחים לך שופינג של 1,000 ש"ח על התעודה שלך.
מחר ,אחרי יום של חשיבה קצת.אני מתחילה בדרך החדשה שלי,באושר ובתקווה.זה לא שינוי,אני לא רוצה לקורא לזה ככה..כי אני רוצה להישאר אותו דבר..רק טובה יותר,משודרגת יותר,לעלות בעוד מדרגה בסולם.
זהו להיום..נדמה לי שפרקתי כל מה שהיה לי חשוב.(:
איכשהו תמיד אני מתחילה בלי לדעת בכלל מה לכתוב,ואז הכל פשוט זורם..ואם לא הייתי עוצרת את עצמי זה היה מאוד ארוך..וצריך להשאיר גם לימים הבאים(:
לילה טוב בייבס (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
..Orel.