תמיד חשבתי שאני מודעת לזמן, אבל אני מניחה שרק בתקופה האחרונה קלטתי מה הוא עושה לנו,

איך הוא משחק בנו וגורם לנו להשתעבד לו.

אם יש משהו שלמדנו מהחיים זה שאנחנו יכולים להיעלם כל רגע, והידיעה הזו היא שגורמת לנו למהר.

אנחנו לא באמת שמים לב למהירות של הזמן, איך שהוא חומק מבין אצבעותינו לפני שהבנו שהשעון התחיל בספירה.

אנחנו לחוצים מהזמן ועושים הרבה כדי להשיג ולחוות הכל מתוך הפחד שייגמר,

ובלי לשים לב אנחנו משתעבדים לו ונותנים לו לעשות בנו כרצונו.

נכון שאנחנו יוכלים להיעלם כל רגע, בתאוריה.

נכון שאנחנו יכולים לחיות עד גיל מאה, בתאוריה.

איש לא יודע באמת מתי ימות, ככה זה.

ובכל זאת אנחנו ממהרים, מפחדים ואפילו לא רואים מה מתרחש מסביב.

אל תחשבו על לנצל את הזמן, אל תחשבו על לקחת את הזמן,

כי אנחנו באמת לא יכולים לדעת.

פשוט תחיו.

עד העונג הבא,

פושקה.