"איך קוראים לו בכלל?" שאלתי את הארי.
"רונן, הוא מוצא חן בעינייך?" שאל אותי הארי בחיוך רחב.
התחמקתי מהתשובה ולא עניתי לו. איך הדברים יכולים כל כך מהר להישתנות?
עוד לפני יומיים הייתי שרופה על מישהו אחר ועכשיו אני לא יודעת מה אני מרגישה לבחור החדש רונן.
אני לא יכולתי להתאהב בו. זה בלתי אפשרי! מה לי ולשומר הזה?
"אז מה תעני?" שאל אותי שוב הארי.
"לא מה פיתאום!!" עניתי לו בציניות.
"שלום לך דניאלה יש לנו חדשות קצת מאכזבות אימך תיהיה משוחררת בעוד יומיים בגלל שלא לקחנו לה את כל הבדיקות אוקיי?" שאל אותי הדוקטור.
"זה בסדר אבל אין בעיות נכון? שאלתי בלחץ.
"מה פיתאום הכל בסדר פשוט אנחנו צריכים להיות בטוחים שהיא בריאה לגמרי!" ענה לי .
"טוב לכי הביתה את צריכה לנוח כדי שמחר תיראי כמו חדשה" אמר לי הארי.
"אתה בטוח? אתה תישאר פה?" שאלתי אותו.
"כן, כן ברור. לכי כבר, לכי!" אמר לי.
הלכתי הביתה התקלחתי, אכלתי, שתיתי והלכתי לישון. התעוררתי למחרת בשבע בבוקר עשיתי פן והתאפרתי בקטנה. רציתי להראות טוב על ההתחלה. שתיתי קפה וקיוויתי לא לאחר כבר היה רבע לתישע. המיסעדה הייתה רבע שעה מהבית שלי. סגרתי את הדלת והלכתי.
כאשר הגעתי פגשתי אותו, הוא היה לבוש כמישהו עני ולא כזה משהו ואני התלבשתי יפה והרגשתי את עצמי לא נוח.
"ואו את נורא יפה" אמר לי כשבאתי.
"תודה רבה" עניתי לו והסמקתי איני יכולתי להגיד לו את זה גם.
"כבר חשבתי שלא תגיעי" אמר לי בחיוך מאוכזב.
"ניראה לך? אני הבטחות מבצעת!!" אמרתי לו וישבתי.
כאשר בא המלצר הוא הזמין 2 כוסות יין וזהו.
"למה הזמנת רק את זה?" שאלתי אותו וישר התחרטתי, אמרתי לעצמי 'מפגרת ואם אין לו כסף? טיפשה את דניאלה טיפשה!'
"ומה כבודה רוצה שאני אזמין?" שאל אותי עם חיוך.
"אני? אמ.. לא, לא, לא זה בסדר, פשוט, אמ.. סתם צחקתי" אמרתי בציניות כה רבה. נראתי אז כל כך טפשי.
"טוב, מה שתגידי, אז מה? ספרי לי קצת על עצמך" אמר לי.
"בעצם בוא נתחיל ממך" עניתו לו בחיוך. הייתי בטוחה שהוא אגיד שיש לו אבא שעובד במישמרת ואימו אינה עובדת אלא שומרת על הילדים.
אבל פיתאום דיבריו מאוד הפתיעו אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הסיפור =(