פרק 1:
זה היה עוד סתם יום רגיל בו התעוררה מרי לעבודתה. היא הייתה אשת עסקים חשובה בניו יורק ותמיד ידעה לשמור על מעמדה החשוב. היא הייתה נורא צעירה, רק בשנות ה-20 לחייה, אך התנהגה כבוגרת לכל דבר.
השעה הייתה 6.45, השעון של מרי צלצל והיא התעוררה ללא בעיות. מיד נעלה את נעלי הבית שלה שהונחו ליד מיטתה אמש.
פנתה לעבר דלת האמבטיה והחלה להתרחץ. בעודה מתרחצת, בקצה השני של העיר מתעורר אדם. אדם הוא בחור צעיר, בגילה של מרי אך הוא מתנהג כילד קטן. גם שעונו של אדם צלצל, אך אדם, אשר ראשו היה בין שתי כריות התעלם מצלצול השעון. לאחר 5 דקות הבין שנמאס לו להקשיב לצליל השעון המזמזם לכן הניח את השעון במגירת שידתו, בעודו ישן בחוזקה. אך לאחר לא מעט זמן שבו השעון עדיין המשיך לצלצל החליט אדם להתעורר ולשבור את השעון.
אדם היה בחור די צעיר, רווק אשר עובד בבית הקפה השכונתי. הוא משך אליו המון בחורות, אך לכולן שבר את הלב. " אין אחת באמת מושלמת, שתגרום לי להשתנות"... כך אמר אדם לחבריו.
בעוד מרי יוצאת מהמקלחת ומתחילה להתלבש בבגדי עסקים, אדם מצחצח את שיניו ומתגלח... לאחר זמן מה מתחיל גם הוא להתלבש.
השעה כבר 7.30, מרי מוכנה ושותה את הקפה שלה. אדם, גם כן מוכן והוא צופה בסרטים מצויירים... כן כן, כמו שהבנתם אדם לא היה הכי בוגר לגילו..למען האמת הוא היה מאוד ילדותי.
מרי יוצאת מביתה, נועלת את דלת הבית וניגשת למכוניתה. בזכות עבודתה של מרי, מרי הייתה עשירה מאוד, היא גרה בוילת 3 קומות עם בריכה קטנה ומכונית יוקרתית במיוחד. איך לצערה ביתה היה רוב הזמן ריק. היא מאוד רצתה בעל וילדים, איך לא מצאה את "הגבר המושלם" בעיניה.
השעה היא 7.55, בעוד חמש דקות יש למרי פגישה חשובה בבית הקפה, עם נציגת האו"ם. לכן כל הבוקר הייתה לחוצה, למרות שלא ראו זאת על פניה.
מרי החנתה את מכוניתה וניגשה לדרכה.
הבוקר, בית הקפה היה נורא עמוס ולכן מיהר אדם לעבודתו.
בעודו רץ מצד אחד של הרחוב לעבר בית הקפה, צועדת לה מרי בקלילות מצדו השני של הרחוב. היא נעצרת לרגע ומוציאה מתיקה מסמכים רבים ומחזיקה אותם בידה. היא ממשיכה ללכת עם מבט נפול למדי וממלמלת לעצמה שהפגישה תהיה כמה שיותר מוצלחת.
הכניסה בבית הקפה ריקה לגמרי לעומת המתנהל בתוך בית הקפה.
אדם מתכוון ברגע זה לפנות אל דלת בית הקפה אך מבלי לשים לב נתקל באישה כלשהי שבכוונתה גם להיכנס לבית הקפה.
הם נתקלים אחד בשני ונופלים כל אחד על המדרכה ומתחילים לצחוק מעט. שניהם מתיישרים ואומרים בקול אחד סליחה. האישה הזאת הייתה מרי שכל מסמכיה נפלו. אדם עזר למרי לאסוף את כל אשר נפל ונוגע בידה ללא כוונה. באותו רגע אדם הרגיש כיאילו נמצא בגן עדן. ידיה היו נעימות ורכות ומבטה היה מקסים ומלבב. הוא נזכר במשפטו:" אין אחת באמת מושלמת, שתגרום לי להשתנות"... והבין שבאותו רגע כל חייו השתנו.
אשמח לקבל תגובות בונות על הסיפור. כמו כן אשמח אם תצטרפו להיות מנויים (:
-עד כאן-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
^_^הכותבת^_^