"מה היה קורה אילו יום אחד או לילה אחד,בבדידותך הערירית ביותר,היה ניגש אליך שד ואומר לך..
את החיים האלה כפי שחיית אותם וכפי שאתה חי עכשיו,תצטרך לחיות שוב ושוב,אינסוף פעמים: לעולם לא יהיה בהם שום דבר חדש.וכל כאב וכל שמחה וכל מחשבה וכל אנחה וכל מקרה הקטן ביותר שאף לא מזכירים אותו,וכל אירוע גדול בחייך יחזרו אליך,הכל באותו אופן ובאותו סדר"("החזרה הנצחית" ניטשה)
עוד יום שישי לבד בבית. מצחיק איך כל יום שישי אני מסרבת לכל מיני הצעות בטענה שלא בא לי ואז כשמגיע הלילה אני כל כך מתחרטת ומרגישה כל כך בודדה ולא חשובה.
אז ישבתי וקראתי קצת מהפילוסופיות של ניטשה,מה יכול להיות יותר טוב מזה,הא? (לצאת עם חברים כאילו דה.)
ודווקא עכשיו כשאני במצב של בדידות ערירית קראתי את הקטע שלמעלה התרגזתי, אז ישר התקשרתי לליאור והתחלנו לדבר על פילוסופיות ובולשיטים (בזמן שהוא עם חברה שלו במיטה-אלוהים אני מרגישה רע.)...
מוזר איך דווקא כשאנחנו בודדים אנחנו מבינים את חשיבות ההווה וכמה שכן צריך למצות את ההווה, אבל הדילמה התמידית שלי היא...
מה אם ההווה שלי כמו שהוא עכשיו בכלל לא מזיק או בקיצור-שאלת ההתבודדות.
הרי לא בא לי לחזור להסתובב עם מישל ולא עם אודליה. תקופה שלא רוצה לחזור עליה- וניצן יכולה להעיד שזאת תקופה מגעילה.
לא רוצה להתחבר שוב עם כל השמוקים מפה שנטשו אותי ברגעים שהכי הייתי צריכה אותם.
ולא רוצה להסתובב עם אנשים שבאמת מעיקים עליי בנכוחתם..
אז אוקיי העובדה שאני מתבודדת-מקובלת עליי. השאלה זה אם זה טוב או רע? בהתחשב במצב האנשים פה
או יותר נכון במצב הרכילות הגבעתיימית הנפוצה- לא רוצה לא רוצה ששוב ירוצו עליי שמועות (של ילדים בשלב טרום רחם,אם יורשה לי לומר) נכון לא באמת מזיז לי מה אומרים עליי אנשים כאן.. (טוב נו אולי קצת.) אבל זה עדיין לא נעים.
חוצמזה שכל הקטע עם הירידות על אבא שלי פשוט לא נפסק,וזה אפילו לא מצחיק כבר. במיוחד שיש אנשים שלקחו תעניין ממש קשה-כאילו מה!!!
ונמאס לי מנאשים פה שמנסים להבין אותי כאילו אני איזו חידה. כאילו HELLO בוקר טוב. אני זאת אני. שום חידה ושום נעליים לא צריך לנתח כל מילה שאני אומרת או לעוות אותה-אנחנו לא בשיעור ספרות פה.
ואין לי א-י-ן ל-י אמרות חוכמה למצבים קשים אז למה אתם ממשיכים לחפש אותן פה?נגמר! שומרת אותם לעצמי ק-מ-צ-נ-י-ת.
והמחשבה על זה שהכל יחזור שוב פעם ושוב פעם לפי התאורייה של ניטשה מפחידה אותי.
הרי כמה פעמים כבר אפשר להזיל דמעה בגלל חבורה של קופים מצויים מעיר נידחת??? חאלס!
וזה רק מוכיח שהם בחיים לא ישתנו. אז הודעה רשמית (כאילו לא ידעו את זה קודם) אני אנטי-גבעתיים... עיר יפה וכל זה אבל אנשים-צאו מהתחת אחד של השני
גלשתי מהנושא קצת- תחיו עם זה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
