אני הייתי רוצה להצליח להתבטא במאה אחוז רגש בלי להסתיר שום דבר ולצאת צודקת.
אני יודעת שהמשכת הלאה ושטוב לך עכשיו, אולי לא במערכת היחסים הנוכחית שיש לך אבל מבחינת החופש והבילויים והתחושה של השליטה העצמית
כולן רצות סביבך ואתה מרגיש נחשק ולוהט חח
אנשים מסתכלים מהצד ולא מבינים איך זה ככה, כאילו הכל התהפך לגמרי שינוי מוחלט של 180 מעלות
ואני מרגישה את כל זה בפעם השניה.
פעם שעברה הרגשתי את זה דרכך והכל היה הרבה יותר מאסיבי מבחינת הרגש כי היינו יחסית טריים והכל היה אצלנו בפעם הראשונה
עכשיו אחרי קשר כל כך ארוך ומבוסס הכל נכנס לפרופורציות , אבל הבעיה היא שעכשיו, לא כמו בפעם הקודמת אני לבד.
תמיד היינו מדברים לפחות פעם בשבוע וכרגע יש ביננו נתק מוחלט, אתה לא רוצה לשמוע או לראות או בכלל להגיע לסיטואציה שתזכיר אותי אפילו בקצת.
אתה מחקת אותי מהחיים שלך וזה כאילו שבכלל לא הייתי קיימת, אתה אחר והקול שלך אחר ואתה יותר לא מקס שלי.
בכל פעם שאני מנסה להתחיל לבכות ולנסות לשחרר אני מתחילה להזכיר לעצמי שאני מטומטמת כי הגלגל עגול ומה שעשיתי חוזר אליי בדיוק באותה מידה, וזה מגיע לי.
אני הולכת לעזוב את האיזור ואני כנראה כבר לא אראה אותך בחצי שנה הקרובה..זה מעציב אותי נורא כי אני יודעת שזה שנהיה כל כך רחוקים אחד מהשני לא יוביל לשום דבר ואני בכל מקרה לא אצליח לשכוח ממך למרות המרחק ולמרות האנשים החדשים וכל זה.
כל מה שאני יכולה לעשות כרגע זה לשמוע הקלטות ישנות שלך ולראות תמונות ולהרגיש אותך דרכם, זה מרגיע אותי לזמן קצר
אני חייבת לשחרר, הריי טוב לך אני חייבת להבין את זה ולהתחשב, אתה אוהב אותה וטוב לך.
אז אני חייבת לעשות עם עצמי הסכם.
אני אתמודד ואספוג את כל מה שמגיע לי, זה עוד מבחן בשבילי...תתמודדי זה לא שיש לך מה להפסיד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
