קודם כל אני רוצה להתנצל בפני כל האנשים שקוראים את הבלוג הזה על ההזנחה.
זו הייתה הזנחה פושעת, ללא שום עירעור, בגלל עצלנות בלבד.
הכותב שלכם כרגע הוא אלטר אגו (:
היום אני וקוקי שלי חוגגים חודשיים ביחד. למרות שאנחנו לא באמת חוגגים, רק מציינים.
את החודשים שצריך לחגוג כולם יודעים ומכירים:
החודש הראשון ביחד - יום מיוחד של פוצי מוצי ורומנטיקה
3 חודשים - זה רק במרחק של חודש מעכשיו! (:
6 חודשים - שזה באמת יום חשוב לציון. כשנגיע אליו.
9 חודשים - זה כבר מצביע על מחוייבות עמוקה לקשר. אני מכיר הרבה זוגות שלא זוכים לציין אפילו 3 חודשים. אני מקווה שנגיע לזה.
12 חודשים - או כמובן, שנה ביחד. שנה שלמה, שבו יצאת רק עם אדם אחד, התנשקת רק עם אותו אדם, אמרת אך ורק לאדם הזה שאתה אוהב אות ומתכוון לזה גם. שנה.
אני מתנצל שוב על חוסר העידכונים בבלוג, הסיבה לכך מעבר לעצלנות זה שכמעט זרקתי המחשב מהחלון כשכבר היה לי כוח לכתוב פוסט כלשהו וישראבלוג לא שמר אותו. [כבר התלוננתי על זה במקומות אחרים]
בגלל בעיות חיבור שלי לאינטרנט! רק לאחרונה עליתי על זה!
כמה חוק מרפי זה כשבדיוק אני מגיע לכתיבת פוסט, האינטרנט עושה לי בעיות והכל נעלם?
אני אגיד לכם כמה חוק מרפי זה: זה חתיכת חוק מרפי. כתוב בתקנון חוקי מרפי שחקוקים על סלע, עד כדי כך זה חוק מרפי.
שילך להזדיין מרפי >_<
קוקי כמעט ולא מוצא זמן לעדכן בבלוג האישי שלו [שימו לב ללינק ברשימות] בגלל לחץ לימודי.
וזה עוד קטע שדי מעצבן אותי.
הוא עדיין לומד בבית הספר, ואני לא.
ולכן בזמן שאני עוד ישן, הוא הולך לבית הספר, לומד ומשקיע.
הוא הולך למורה פרטית בנוסף לכך.
אני מאוד גאה בו שהוא משקיע בלימודים, אבל כמות שיעורי הבית שלו מונעת מאיתנו לדבר לפעמים עד שעות ערב מאוחרות וזה מאוד מאוד מתסכל.
אני לא רוצה להישמע תלותי או משהו, אבל הרבה פעמים קורה לי שאני פשוט עובר ליד המחשב בסלון, ואני חייב להתחבר רק כדי לבדוק אם הוא מחובר גם. אפילו שאני יודע שהוא לא.
זה עושה לי נעים מבפנים לדבר איתו.
אפילו הודעת SMS קטנה.
מערכת יחסים זה דבר נפלא ואני ממליץ עליה לכל הפלייבוי'ס ולכל המתפרפרים. אפילו לאלו שבודדים D:
תשיגו לעצמכם חבר/ה! זה שווה!
יש לי מלא זמן פנוי עכשיו לעצמי ולכל פעילות שארצה לעסוק בה עכשיו כשסיימתי בית ספר תיכון.
אני יכול לצאת לבלות עם החברים שלי שעוד לא התגייס בכל זמן שהוא.
הבעיה שלא נשארו כל כך הרבה חברים שעוד לא התגייסו כמוני. זה החוסר מזל בלהיות יליד אוקטובר, ההרגשה היא כאילו אני מתגייס אחרון. כולם כבר שם, בצבא. עברו את הטירונות, התחילו את החודשים הראשונים של חיי הצבא שלהם, התרגלו לזה כבר אפילו ורק מעטים כמוני עוד לא.
זה ינחת עליי בבום.
וזה מלחיץ את האימא היותר מדי מגוננת שלי.
וזה הקטע המוזר עם הורים, או לפחות אימא שלי בהתייחסות הזאת, היא כל הזמן אומרת לי איך אני צריך להיות יותר עצמאי כדי שאסתדר בחיים אבל, מצד שני, די קשה לה להרפות.
אוה, והיא כבר רוצה להיות סבתא. ולא מתביישת בכלל לשלוח לי רמזים -עבים- בנוגע לזה.
O_O"
איחולי שנה טובה מאוחר לכולם,צום קל ביום כיפור מוקדם קצת ו... תמונת יאוי D:

[אולי קוקי שלי יערוך מאוחר יותר ת הפוסט הזה ויוסיף תמונות יאוי כבונוס. הוא יודע למצוא תמונות יאוי שוות D:]