החיים על פי אלטר אגו

שלום לכולם! כאן קוקי מעדכן, כי אנג'ל בטירונות P:

ביום חמישי טקס ההשבעה שלו, ואז החייל שלי ישוב הביתה לקבל מטר של נשיקות, חיבוקים ואהבה [וכולי תקווה שגם סקס, אלא אם כן הוא יהיה עייף מידי... ממש קורעים אותם שם בטירונות לפי מה שהוא מספר לי].

ואם כבר התחלתי לדבר על צבא, אני מוכרח להודות שאני ממש גאה ביחס של המדינה שלנו להתגייסות הומוסקסואלים ולסביות לצה"ל [בהשוואה לאמריקה בכל אופן. תעשו לי טובה, "לא נשאל, אל תספר"? מה זה, חטיבת ביניים? >< אובמה, תוציא את הראש שלהם מהאסלה, בבקשה].

אנחנו בהחלט מתקדמים מהבחינה הזאת.

למרות שאני שומע סיפורים על הומופוביה בצבא מפי חברים חיילים, אך אתם יודעים שרומא לא נבנתה ביום אחד...

אני משתדל לא לחשוב על כמה אני מתגעגע, ויותר להתרכז בדברים אחרים כמו לימודים או חדר כושר או... טוב, כל דבר אחר. זה קשה כשאין לי באמת מה לחזור הביתה בשבילו... מזל שיש את ר', אנחנו צופים בכל ההופעות לאירוויזיון [בבקשה, לא לצחוק] וכרגע נורבגיה היא הפייבוריטית של שנינו D:

הממ... אני מניח שלא נשאר לי עוד על מה לכתוב. ואני יודע שברגע שאנסה לכתוב משהו, יצא סתם פוסט אימואי בכייני. ואני לא רוצה עוד אחד כזה XD

במקום זה אשאיר אתכם עם תמונה שהולמת את הפוסט

זה מזכיר לי שאני אצטרך להסתפר בקרוב. השיער שלי נעשה ארוך מידי. אני נשבע, אני מגלח את הדבר הארור הזה. לא קרחת, אבל... קרוב. ושמישהו ינסה לעצור אותי.

זהו זה.

הגיע הזמן.

אין יותר זמן.

מחר

אנג'ל

מתגייס

לצבא ההגנה של ישראל.

קוקי~פאי שלי עדיין חולה. אין דבר גרוע כמו מחלה מציקה שכזו בזמן כזה >:

השיחות שלי עם קוקי בימים האחרונים היו נורא מוגבלות בגלל המחלה שלו. הדבר הכי נורא בכל הסיפור הזה שאין את מי להאשים, יודעים?

זו לא אשמתו של קוקי שהוא חולה כל כך.

זו לא אשמתי שאני לא יכול לשמוע אותו מדבר בפלאפון ומשתעל כל כמה דקות. זה פשוט קורע לי את הלב, אני לא יכול לשמוע את זה. אף אחד לא צריך לשמוע את אהוביו בזמן שהם סובלים!

ואני בטח שבטח לא יכול להאשים את המחלה המזורגגת כי ת'כלס זה יהיה כמו לצעוק על כוס הבירה האהובה שהבאתי חזרה מפראג על כך שהיא התנדנדה על השולחן ונפלה ונשברה לפאקינג חתיכות קטנות מכדי להדביק חזרה >:

אבל זה ללא שום עירורין ושום ספק כל כך פאקנג מספק לצעוק על מרפי!!!

מרפי הבנזונה הזה.

הכל באשמתו.

באשמתו הכוס שלי נשברה

באשמתו קוקי שלי חולה נורא,

באשמתו בשמיים יש חור

ובאשמתו הכל נראה שחור.

ובגללו הכל בחרוזים.

אתם יודעים, מאוד משתלם להיות בחורה עם שחלות במקום בחור עם ביצים בזמן שלפני גיוס.

משרתים תקופה קצרה יותר, אני לא צריך לוותר על השיער שלי, אני כמעט בטוח ב100% שאני מקבל בסיס קרוב לבית [אבל זה בגלל שאני ילד יחיד XD וחולה סכרת דבר שהוריד לי את הפרופיל]

וכמובן אני קיבלתי את נכס הכי טוב שלי משילוב הגנים של אבא ואמא: הבטן הנשית שקוקי שלי כל כך אוהב.

בטן זה נכס חשוב מאוד אצל בנות.  יותר מרגליים, הרבה יותר מציצי [הוא כל כך זוכה לחשיפת יתר >>] וברמה חשובה לא פחות מפנים יפות.

ואני לא אומר שצריך שהיא תהיה שטוחה כמו אצל גוון סטפאני, כי אין שום דבר רע בבטן נורמלית וחמודה עם צמיג אחד או שתיים~ [איך שנוח לכן ^^] אבל צריך לשמור על הגזרה.

ולא מטעמי יופי, מטעמי בריאות!

אני לא מטיף פה לאנורקסיות, כי זוהי בעיה נפשית! אבל גם השמנת-יתר זה מסוכן לבריאות!

ועכשיו בפוסט האחרון שלי לפני הגיוס אני חונך פה פינה חדשה בבלוג D:

"תשאלו את קוקי!"

אתם שואלים, קוקי עונה D:

ולא, כנראה שלא היה לו מושג על הפינה הזאת XD אבל הוא יקרא וישתף פעולה, נכון חומד?

... בטח שכן D:

יופי.

וכשאני גם אהיה בבית אני אצטרף לתשובות ^~^

נתראה כשאחזור בפעם הראשונה הבייתה~!

שלום קוראים חביבים D:

הכותב שלכם הפעם הוא שוב אנג'ל [וזה מתחיל להיראות כמו בלוג אישי, ולא זוגי נכון?]

השאלה היא איך קוקי יסתדר בעידכון הבלוג הזה בנוסף לבלוג שלו עצמו? גם ככה הוא מתעצל >>

כן, מתעצל. או חסר השראה.

ולא באמת צריך להיות מלאים בהשראה כדי לכתוב פוסט.

אפשר פשוט לשכב על המיטה לכמה רגעים ולהרהר על החיים והנה יש לכם פוסט הירהורים.

אפשר ללכת בשכונה ולהיתקל באירוע מצחיק ואז לחזור הבייתה ולספר על האירוע הזה ויש פוסט מצחיק.

זה, במקרה פוסט לפני אחרון שלי ואני מתכוון אחרון..טוב כמעט אחרון, לפני גיוס XDD

לא מהבחינה שאני עומד לסגור את הבלוג הזה אז לא לדאוג D:

[בעצם אולי כדאי לכם לדאוג אם קוקי יהיה אחראי על הבלוג הזה בזמן שאני עושה את צעדיי הראשונים בשירות צה"ל]

הזמן עובר כל כך מהר .__.

רק לפני איזה שבועיים הייתי בית הספר [טוב, למעשה יכול להיות שזה היה לפני כמה חודשים טובים. אבל זה בהחלט מרגיש לי כמו שבועיים >> סניליות ובטלה, זה איך]

רק לפני איזה שבוע עשיתי מלא עבודות מזדמנות בבייביסיטנג [אז יש לי את מתנת האל לכך שלדים קטנים אוהבים להזיל עליי ריר ואני עושה מזה כסף, תתבעו אותי]

ועכשיו, ביום רביעי הזה , ה11.3, אני, אנג'ל הולך להתגייס.

ג'יזס פאקינג כרייסט.

סידרתי היום את התיק הענק שקיבלתי מהעיירה.

שמיכה

ציפית לשמיכה

כרית [אני חייב לחבק את הכרית-קוקי שלי. אחרת אל תביאו לי גישה לנשק]

ציפית לכרית

8 זוגות תחתונים [בצבעים שונים ומשונים שקוקי לא יוכל לראות במשך תקופה ארוכה]

8 גופיות וחולצות לבנות

פיג'מה

מכנסי ספורט קצרים

מהברשת שיער+מראה

שק כביסה מקופל

נעלי גומי לאמבטיה [מידה וחצי גדולות עליי. מי מרגיש כמו ייטי? אנג'ל מרגיש כמו ייטי D:]

אסלניות [שמעתי שהאסלות בצה"ל...אתם לא רוצים לדעת...]

סיכות ביטחון

גומיות לשיער

מנקי אוזניים

שמפו בבקבוקון קטן

דיאודרנט

סבון

מברשת שיניים

משחת שיניים

תיק רחצה שקוף שמכיל את כל אלו שלמעלה

5 גלילים של נייר טואלט!!!!!!!!!!

שלא לדבר על אחת אימא היסטרית, עם תסביך של "הגוזל היחיד שיש לי עומד לעזוב את הקן ואני אשאר לבד-לבד בבית >:" שפורקת ושוב מסדרת לי את התיק מחדש כך שנראה כשאגיע סוף סוף לאוהל או המחנה שלי בטירונות אני אצטרך לעשות היכרות מחודשת עם התיק.

צפו לחדשות בנוסח "אם מודאגת אירגנה את החטיפה של הבן שלה עצמה כדי שלא יצטרך להתגייס לצה"ל. הרשויות עדיין מחפשות אחרי שפיותה."

אבל אני אוהב אותה והיא אוהבת אותי אז בואו לא היה אכזריים.

love ya~ mum

זה הכל להפעם אבל צפו לעריכה או משהו~

תמונת יאוי לסיום D:

יאללה למה לא, קבלו עוד שתיים~