לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים על פי אלטר אגו


אגו: היא, נקבה סטרייטית. אלטר אגו: אני, זכר, הומו.

Avatarכינוי:  אנג'ל~

גיל: 34

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2009

קוקי שלא מתנהג כמו אימו ולא הולך לעשות פוסט אימואי


זה רק קוקי שמתגעגע לחבר שלו.

 

ורוצה שחבר שלו כבר יחזור הביתה.

 

למזלי הוא לא סוגר שבת בסוף, אז הוא יחזור ביום שישי D:

 

נמנמנמ... טוב זה היה אמור להיות פוסט שמתאר כמה אני מתגעגע לאנג'ל.

 

אבל בשום פנים ואופן לא פוסט אימואי.

 

אבל כמה אפשר כבר לכתוב על זה שאני מתגעגע לחבר שלי מבלי לצאת אימו?

 

אז מה אם אני בקושי מתחבר למסן כי הוא לא שם?

 

אז מה אם אני שורף לעצמי את התקציב במיליון הודעות SMS אליו?

 

אז מה אם כמה דקות איתו בטלפון עושות לי את היום?

 

אז מה אם אני מחבק את הכרית-אנג'ל שלי חזק חזק בלילה ומדמיין שזה אותו שאני מחבק קרוב אליי, מכורבל איתו שניות לפני שאני נודד לשינה?

 

אז מה אם בזמן הצפירה של יום השואה אני בעצם חושב על מה שנעשה כשהוא יחזור? [אל תשפטו אותי, אני רק בן אדם]

 

אז מה?

 

זה לא אומר שאני אימו.

 

אני רק קוקי.

 

שמתגעגע לחבר שלו.

 

ורוצה שחבר שלו כבר יחזור הביתה.

 

וכמה שיותר מהר, כי אני מתחיל להתחרפן.




נכתב על ידי אנג'ל~ , 21/4/2009 21:38  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אנג'ל כחייל בצה"ל D:


שלום קוראים חביבים! איך התגעגעתי אליכם!! *חיבוק גדול* הכותב שלכם הפעם הוא , לשם שינוי, אנג'ל שכרגע בחופשה קצרה מצה"ל D:

 

המידע הבא שאתם עומדים לקרוא עכשיו הוא מאוד מסווג מודעינית אז...

 

אל תגלו לאף אחד, סבבה? D:

 

 

 

 

סתאאאם. נראה לכם שאני רוצה לשבת בכלא צבאי? XD המקסימום שאני אספר לכם זה רק איך עברו עליי הטירונות והקורס עד כה.

 

 לפני טירונות:

האוטובוס הביא אותי לבק"ום בשעה נורא מאוחרת בבוקר, ואיך שמגיעים לשער של הבקום אתם מתחילים להרגיש את הלחץ הזה של "רכוש צה"ל" בבטן, בפנים ובחלקי גוף אחרים [בואו רק נגיד ששלופחית השתן שלי הייתה מפלדה לפני זה!], אחר כך אתם מתחילים לעבור את שרשרת הגיוס בבקום.

תנו לי להגיד לכם משהו על זה: גיהנום עלי אדמות >:

 

טירונות:

אוטובוס נוסף הביא אותי בשעת ערב מאוחרת לבה"ד שלי [שלא יצויין פה שוב מסיבות ביטחוניות מסווגות  עלק]

אני פשוט אספר לכם בקצרה איך זה שם, וזה עוד נחשב לבה"ד טוב שכולם רוצים להגיע אליו [כי יש יותר גרוע, אתם מבינים .__.]:

 

*מכריחים אתכם לסחוב את התיק האישי שלכם, שברור שדחסתם את כל הבית לתוכו, קיטבק א' שקיבלתם בבקום ובו יש את כל החפצים שילוו אתכם לאורך זמן צה"ל שלכם, וגם את קיטבק ב' שבו יש את כל הדברים שילוו אתכם לאורך זמן הטירונות שלכם. כן, 3 תיקים כבדים מאוד. -מאוד-. והם מצפים שתסחבו אותם כל הדרך עד למעונות. ואסור לגרור על הרצפה כי זה "עלול להרוס רכוש צה"ל".

ובכן,ומה איתי? >< גמני "רכוש צה"ל"!!!!

 

* במגורים שלנו היו 4 מיטות קומותיים בחדר + מיטה מתקפלת ומקום לזוז רק אם אתם ג'וקים. אבל שלא תטעו, ראיתי כבר מגורים שבהם יש 12 מיטות קומותיים ומקום לזוז אין בכלל >:

 

*המקלחות היו מין 6 תאים כאלה עם דוש מלמעלה. תמיד הייתה הצפה של מים.

 

*חדר אוכל "למזלנו" של קייטרינג אזרחי. לפעמים האוכל מגיע קר, עבש, אחרי שהוא נפל על הרצפה והורם שוב. לפעמים האוכל הגיע דווקא במצב סביר ואכיל. לפחות היו פעמים שהיה שוקו בבוקר D: הבקרים הכי טובים כשהיה שוקו בבוקר!

ורק תחשבו איך זה היה עלול להיות אם היה לנו מטבח צבאי OO

לא באמת מביאים אנשים שיודעים אשכרה לבשל להיות טבחים צבאיים.

 

* אתם לגמרי הולכים לשבור את הברכיים במטווחים, בעיקר כי צריך לדעת להישכב על הקרקע בשיא המהירות ולירות עם הרובה בפוזה הנכונה. והמפקדים שלכם ידאגו שתתרגלו את זה 50 מיליון פעם.

הידעת? ברכיים כואבות זה הדבר שהכי מתלוננים עליו חיילים בצה"ל. לא משנה אם הם עוד בטירונות, בקורס או כבר בשירות הסדיר.

 

* תשמרו טוב טוב על הדברים שלכם ועל הציוד ב' שהביאו לכם לטירונות ,אם לא אתם תעלו מת'ש עליהם, שזה אומר לשלם קנס מהמשכורת הצבאית שלכם, שהיא גם ככה לא בשמיים אנשים >>

 

*אתם תיאלצו לחבוש כובעי טמבל עלובים ומגוחכים כל הזמן שאתם בחוץ. וכולם ידעו שאתם טירונים ויצעקו לכם "בשר טרי" בכל הזדמנות או "חייל, שפר הופעתך!"

 

*כשאתם מקבלים נשק אתם מרותקים אליו מהיום הזה שקיבלתם אותו ועד סוף הטירונות. בהתחלה הוא יהיה כבד לכם, למרות שהוא רק 3 ק"ג נוספים שזה נשמע מעט אבל זה באמת מרגיש כבד. הדבר הטוב הוא שמתרגלים ממש מהר D: הקטע המחורבן הוא שאסור לכם להוריד אותו מעליכם אלא אם כן המפקדים שלכם הרשו לכם לשים אותו מתחת לכיסא כשאתם בכיתה [ותזכרו לא לשכוח אותו כשאתם יוצאים אחרת אתם תחטפו צעקות!]. בשירותים הוא צריך להיות אתכם, במקלחות ואתם אפילו ישנים איתו [מתחת למזרן]. מומלץ להעלאת החיבה לדבר המציק הזה זה להעניק לו שם D: לשלי קראתי ביל~

 

*ברוב הטירונות סוגרים לפחות שבת אחת, שזה אומר להישאר בבסיס במקום לנסוע הביתה בשישבת. בטירונות שלי זה לא קרה לי בנס, אז אני לא יכול לספר לכם איך זה. אבל שמעתי שזה מגבש עוד יותר את החברות בין הטירונים.

 

קורס:

*זאת ההכשרה המקצועית שלכם לתפקיד שלכם בשירות הסדיר בצה"ל D: אתם כבר לא הכי צעירים ואף אחד לא מכריח אתכם ללבוש כובע טמבל מסריח!

 

*עם נשק אתם מסתובבים רק בזמן שאתם בכוננות או בשמירות D:

 

*אתם מעבירים את היום רק בשיעורים ובהפסקות ארוכות בין לבין D: מגניב לכם

 

* בקורס שלי [שעדיין לא סיימתי בזמן שורות אלו, שלא תתטעו XD] היו גם מלא-מלא-מלא-מלא ניקיונות פסח. עבדים היינו? ונשארנו, אם אתם בבסיס צבאי.

המקום צריך להיות ספוט-לס לקראת פסח והביקורת של מפקד הבה"ד.

אתם תנקו, תטאטאו, תנכשו עשבים, תאספו עלים בידיים ותתלשו דשא,תצבעו מחדש,תשטפו,תלטשו,תטאטאו עוד קצת ותשטפו רצפות. ואז כל זה יחזור על עצמו עוד יום ועוד יום ועוד יום עד הביקורת עצמה של המפקד בה"ד ><

 

 

וזה הכל להפעם~

 

 

והנה שיר שממחיש היטב את ההרגשה הצבאית:

 

נכתב על ידי אנג'ל~ , 15/4/2009 14:31  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הביצים הקשות שלי


עידכון נוסף של קוקי. מכיוון שאנג'ל, בין אם אתם יודעים או לא, נמצא כעת בצבא. וזה אומר שמוטלת עליי אחריות העידכון P:

 

החופש הזה עובר יחסית בסדר.

 

בדיוק חזרתי מנופש בצימר בצפון עם המשפחה המשוגעת שלי.

 

דווקא נהניתי מאוד, בניגוד לציפיותי האפוקלפיטיות.

 

ציטוטים נבחרים מהנופש:

 

סבא: לאיזה כפר הגענו?

אמא: אבא, זה לא כפר, זאת תחנת דלק.

 

סבא: אני צריך מספריים.

קוקי: אין לי מספריים.

סבא: אני יודע שאין לך מספריים, אתה יכול למצוא לי? [סבא ממש פנה אליי בלשון זכר. הוא זקן וסנילי, וכנראה שמישהו כמוני עם שיער קצר יכול לבלבל אותו XD]

 

קוקי [בארוחת הבוקר]: הביצים הקשות שלי מוכנות?

 

מדריך טיול ג'יפים: *פונה אליי* אתה יכול לעזור לי עם הג'ריקנים? אני צריך מישהו חזק.

קוקי: *מנפח שרירים, אבל אז המדריך הבחין באיברים בגופי שאי אפשר לפרש לשני פנים*

מדריך: או, מצטער חשבתי שאת ילד XD

קוקי: *עומד להרביץ למדריך*

 

חח זה היה טיול נחמד.

 

אפילו קיבלתי מסאז'.

 

היה בסדר אני מניח. כנראה שממש פיתחתי ציפיות והתאכזבתי. זה לא היה חוויה מדהימה אבל זה גם לא היה כזה נורא.

 

רק השמן הזה עשה לי צמרמורת -_________- והידיים השעירות של איש המערות הזקן שנגע בי.

 

פיכס.

 

מעכשיו הבן אדם היחיד שמותר לו לעשות לי עיסוי הוא אנג'ל.

 

למרות שכשהוא יחזור, הוא בטח יהיה תשוש ואני אצטרך לתת לו עיסוי XD לא שיש לי התנגדות P:

 

חח טוב זהו האמת אין לי בדיוק מה לכתוב, אבל צריך לשמור שהבלוג הזה לפחות יעמיד פנים שהוא בחיים לא? XD

 

יאללה עופו מכאן לפני שאשחרר עליכם את הביצים הקשות שלי.



זה פחות או יותר מה שמצפה לי כשהוא חוזר. צריך להכין מזרונים, אחרת אני אשבור את הגב שלי XD

נכתב על ידי אנג'ל~ , 13/4/2009 17:42  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





5,604
הבלוג משוייך לקטגוריות: מדע בדיוני ופנטזיה , מתוסבכים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנג'ל~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנג'ל~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)