שלום קוראים יקרים
הכותב שלכם הפעם הוא שוב פעם אנג'ל~ הבטחתי להם שאני אספר לכם איך היה בפגישה שלי ושל קוקי, נכון?
אז הנה זה D:
בבוקר של הדייט הייתה לי התרגשות עצומה בבטן בגלל כמה דברים
1. זאת הפעם הראשונה שהנשואה שלי וקוקי יפגשו
2. זאת הפעם הראשונה שכולנו נפגשנו ביחד! ובטח לא האחרונה, תנו לי להגיד לכם את זה כבר עכשיו D: או יהה~
3. אנחנו נוסעים לתל אביב~! עיר הכיף, הקניונים והיאוי ^___^
אז הנשואה שלי באה לאסוף אותי עם אוטו ונהג פרטי וקפצנו בדרך לארומה לקנות קפה כדי להתחיל את היום בסטייל-
סתאאאאאם XD
אני לא עד כדי כך צפונבון 3: ולנשואה שלי אין רישיון נהיגה [בגלל זה הנהג פרטי, A.K.A אימא שלה] ואני בכלל לא שותה קפה P:
האמת שהתחיל נחמד, הגענו לתחנת הרכבת מוקדם מהצפוי מה שנתן לנו זמן לקצת שופינג חלונות D:
שזה שופינג דרך חלונות ראווה, לא שופינג אמיתי של חלונות XD מה קורה לכם, דבר כזה היה לגמרי לא נאות עכשיו D:
ברכבת עצמה נרדמתי אז אין לי הרבה מה לספר לכם על דיבורים סוערים לקראת הפגישה המשולשת משם P:
כשהגענו סוף סוף מיד פרצתי בצווחות פאקציות של אושר והידד כי ת'כלס...I WAS FREKING HAPPY (:
אני והנשואה שלי [ואחותה הקטנה, בת ה7 שאימא של הנשואה שלי הכריחה לקחת איתה] טיילנו לנו קצת בקניון, פיתחנו תיאבון וילדותיות יתר כי האחות הקטנה של הנשואה שלי כזו מותק היא רצתה לעלות על כל המתקנים לילדים שיש בקריון עזריאלי [ושאנחנו נשב איתה XD] אז בכל מתקן עמדנו בצדדים והעמדנו פנים שאנחנו רוכבים איתה בקטר של רכבת או על הסוס הלבן XD
היה נוסטלגי וכיפי וטיפשי, בדיוק כמו שאני אוהב את זה D:
אבל הכיף האמיתי הגיע כאשר קוקי הגיע!
אני קפצתי עליו וחיבקתי אותו והוא לחץ ידיים עם הנשואה שלי ברוגע ושלווה של סאמא אמיתי [ורגע אחרי זה הכרחתי אותם להתחבק XD]
ואז הלכנו לחפש לנו פינה שקטה לאכול בה. מה שהיה בלתי אפשרי כי זה היה קניון עזריאלי, מה שאומר שהוא היה מפוצץ באנשים :|
אבל בסוף מצאנו לעצמנו פינה נחמדה [למרות שזה היה יותר בחלק המעוגל של הפינה ....אם זה נשמע לכם הגיוני, סבבה] והתיישבנו ויפעת הראתה לנו תמונות יאוי בלאפטופ שלה D:
קוקי השמיע קולות גורילה-לייק בכל תמונה ושלח את האצבעות שלו לגעת באיבריהם המוצנעים של האוקאות בתמונות ואני התרפקתי עליו בנוחות מול הנשואה שלי 3:
הבעיה היחידה בכל הסיפור שהאחות הקטנה של הנשואה שלי ישבה איתנו והגניבה הרבה יותר ממבטים חטופים בין אכילת ההמבורגר וצביעת החוברות שלה OO
אנחנו מגדלים פאןגירל לעתיד XDD
ואז התסערנו על החנויות של כל דבר חמוד D: מצאנו הרבה דברים חמודים. הרבה. וקנינו כלום~ P:
לאחר מכן הנשואה שלי הייתה צריכה ללכת [לא היה לה הרבה תקציב לקנות דברים לאחותה והתקציב המועט הנוכחי הצטמצם אחרי קניית חוברות הצביעה]
ואני וקוקי בילינו את המשך הפגישה לבד D:
החזקנו ידיים ברחבי תל אביב וחיפשנו חנויות מגניבות D:
וכמובן ערקנו מקניון עזריאלי לדיזינגוף סנטר במונית כי יש שם את החנות "קומיקאזה" [פרסומת סמויה]~!!!!
וב"קומיקאזה" יש יאוי~!!! [טוב יש מדפים ששמורים לבנות ושם יש יאוי XD אבל אתם מבינים את הכוונה שלי]
קניתי 2 חוברות יאוי, אחת סלאשאבל שהיא לא יאוי אבל אפשר לדמיין, במיוחד כשעל הכריכה יש שתי דמויות זכרים, שנראים באופן מובהק כמו אוקא וסאמא[ במיוחד בעמידת המוצא שלהם לכריכה זו O:
[ומי יודע, אולי זה באמת יאוי? יש לי רק את הכרך הראשון! שום דבר טוב לא קורה בכרך הראשון!]
או או!
וקניתי לעצמי גם את "מת עד הלילה" של שרלין האריס D: ספר הערפדים השולט שעליו מבוססת הסדרה המגניבה "דם אמיתי" P: יאיי לי~
החלק הכי טוב של הפגישה היה ללא ספק מול חנות הפסנתרים בדיזינגוף.
אחרי שעות של שוטטות וקניית יאוי, הליכה לאיבוד ובדיקת הקולנוע למקרה שמקרינים בו ברונו [למרות שקוקי ראה, הוא רצה לראות עוד פעם ביחד איתי] וכמובן שמרפי היה חייב להתערב ולא היה ברונו מוקרן... אז התיישבנו על ספסל מול חנות פסנתרים.
פסנתרים גדולים, חדשים ונוצצים בצבעי שחור ולבן.
היה בזה משהו טרה רומנטיק.
השענתי את ראשי על הכתף של קוקי והוא השעין את ראשו על ראשי והסתכלנו על פסנתרים.
תוהים בקול איך זה יהיה לעשות סקס על פסנתר.
אם זה ישמיע רעש לא נעים או מלודי.
אנשים בהו בנו במבטים וסובבו את הראשים אחרי שהם עברו כבר את הספסל שלנו כמה פעמים, אבל שמנו זין עליהם והמשכנו בשלנו.
וכאן מגיע החלק העצוב של הפוסט קוראים.... הייתה כל האווירה הזו...כל הביחד הזה באוויר....
ולא התנשקנו.
אפילו לא צירפות קטן.
הייתה נשיקה על הלחי, אבל לא יותר מזה.
ب
היי חומד~ *חיבוווק*וכאן מגיעה החלק העוד יותר עצוב קוראים שלי, אחרי שאני וקוקי דיסקסנו על התקרית ועל אירועים נוספים, הגענו למסקנה שזה הכי טוב בשבילנו כרגע
זה הפסקה.
לא ניתוק קשר, לא פרידה, הפסקה.
מילה מפחידה בעלת 5 אותיות.
תנסו לדמיין גוף חד אך מעוות במידת מה, ככה שזה לא חפץ מוגדר שאתם יכולים לזהות, אלא סתם גוף חד, מאוד חד, שדוקר אתכם בחלקים שונים ברחבי הגוף תוך ריכוז מיוחד בלב הפועם. אני מניח שתחושה דומה תהיה רק אם תנסו לעקור לעצמכם ברצינות את הלב שלכם, במו ידיכם.
אבל קוקי הבטיח לי שזה לא מרמז בשום אופן על ניתוק קשר ולכן רק זה יכול לנחם אותי.
זו לא פרידה.
רק קצת זמן לבד, כדי להחליט איך אנחנו ממשיכים מכאן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אנג'ל~
