כמה מילים על מה שקורה בבלוגוספירה בבחירות 2009. אנחנו יודעים עוד מ-2006 שהבלוגרים הבולטים שלנו (ה-A List כמו שמכנים את זה האמריקאים) הם שמאלנים. במשאל שאורי קציר ערך בזמנו חד"ש הייתה המפלגה השנייה בגודלה בבלוגוספירה. במשאל הנערך בימים אלה בבלוג של קציר, נראה שבעקבות המלחמה בעזה כוחה של חד"ש בבלוגוספירה מתחזק (האם גם בציבור?), אבל הסיפור הבלוגי של הבחירות הללו הוא סיפור אחר לגמרי: הסיפור של התנועה הירוקה מימד.
הסיפור הזה התחיל למעשה באוגוסט 2008, כמה חודשים לפני הבחירות המוניציפאליות בתל אביב, כשצביקה בשור ואיתי נאור החליטו על קמפיין עצמאי מגניב למען דב חנין והקימו את הבלוג סיטי דב, עיצבו לוגו, עשו חולצות וכו'. נוצר סביבם קמפיין ספונטני לחלוטין של הבלוגרים העצמאיים המובילים, ואפילו סחבק עשתה חוג בית עם דב חנין והפיצה וידיאו-בלוג של האירוע. יום לפני הבחירות, עיתונאי המקומונים כתבו שיהיה מעניין לראות האם כל הבאאז הזה בבלוגוספירה מתרחש בתוך בועה או שתהיה לו השפעה כלשהי על הציבור התל אביבי שהולך לקלפי בפועל. ההשפעה הייתה עצומה: 34% מהקולות לדב חנין וחמישה מנדטים לעיר לכולנו. אבל הקרדיט כאן אינו רק לבלוגרים אלא לפעילי השטח. והשילוב הזה של פעילות שטח גיאוגרפית ואינטרנטית, פוליטיקה מאד ישנה ומאד חדשה שדומות מאד בדפוסים האישיים והמרושתים שלהן – זה מה שמעניין – בניגוד לפוליטיקה שמבוססת על תקשורת המונים. יש לציין שבמשך כל אותה תקופה תקשורת ההמונים כמעט ולא סיקרה את החזון של חנין לתל אביב אלא עסקה בעיקר בהתאמתו לראשות העיר על רקע דעותיו הבטחוניות הקיצוניות ואם הוא עומד בשירת התקווה או לא עומד בשירת התקווה....
לפני חודש וקצת, אנשי עיר לכולנו שפעילים גם בתנועה הירוקה-מימד ניגשו לאותם הבלוגרים שיצרו את הבאאז סביב חנין וביקשו להפגיש אותם עם ראשי התנועה הירוקה מימד. חלק נכבד מאותם בלוגרים השתכנעו התלהבו והתגייסו לתמיכה בתנועה החדשה שהפכה לפתע לתנועה המובילה בבלוגוספרה. אני כוללת בכך גם את עצמי, שנכחתי במפגש הזה והפקתי 2 סרטונים מתוכו – אני מזמינה אתכם להכיר את התנועה דרכם:
1. היכרות עם האנשים ושאלות מהותיות (על ירוק ודת, האם עוברים את אחוז החסימה? וכו')
2. עיקרי החזון והחשיבות לבחירה בתנועה זו (ירוק זה לא זיהום ושבילי אופניים, זה חזון חברתי-חינוכי-סביבתי ארוך טווח שהוא יעד בטחוני ראשון במעלה)
גם התנועה הירוקה-מימד לא מככבת יותר מדי בתקשורת ההמונים אבל חזקה מאד בפעילות שטח בשילוב עם אינטרנט. למעשה הערב אנו הבלוגרים נפגשים עם רון ורבר, מנהל הקמפיין של התנועה הירוקה מימד, לתיאום עמדות בין פעילות האינטרנט לפעילות השטח. האם ההצלחה הזו תחזור על עצמה בקנה מידה ארצי והתנועה הירוקה מימד תהיה ההפתעה של מערכת הבחירות הזו? אני רוצה לקוות שכן, גם למען החזון של מדינת ישראל והחשיבה ארוכת הטווח שהתנועה הזו מביאה וגם למען הצלחת ההשפעה של הבלוגרים. עוד 3 שבועות נדע בדיוק. ואולי ייצא לי מזה עוד מאמר מחקרי. בחודש הבא מתפרסם סוף סוף גיליון מגמות המיוחד לתקשורת בישראל ובו המאמר על עבודה שחורה, לחץ חברתי ומשמר הכנסת, שמים רבים עברו בירקון מאז אבל ככה זה קצב הפרסום האקדמי. וזה עוד נחשב מהיר.
ועוד משהו מעניין שאני חושבת עליו. עד לפני שנתיים-שלוש היה לי עניין מזערי מאד בפוליטיקה ועד היום יש לי סלידה קלה מעסקנות פוליטית. אבל בשנה האחרונה נהייתי ממש חיה פוליטית רק מפעילות בבלוגוספירה, לא יודעת בדיוק איך זה קרה. מחקרים טוענים שהאינטרנט לא מעורר תודעה השתתפותית פוליטית איפה שלא הייתה כזו קודם אבל נדמה לי שפעילות בלוגינג, כזו שהיא על התפר בין עיתונות להשתתפות פוליטית, כן יוצרת בהדרגה תודעה כזו. עובדה, לי זה קרה. וגם לאיתי אשר מ"עבודה שחורה" שהעיד שלא היה פעיל פוליטי עד שלא התחיל לבלוג. ובטח לעוד כמה אנשים. מעניין, לא?
נ.ב. 1. העלתי שאלה בתחרות של ערוץ 2 ויטיוב לבחירות ויש מצב שזכיתי. ייתכן מאד שתראו אותי שואלת את המועמדים לראשות הממשלה בשידור חי מהו החזון שלהם למדינת ישראל, כבר במוצ"ש הזה. אמנם ביוטיוב הם מציגים 3 זוכים אבל אמורים להיות חמישה וקיבלתי מהם מייל הזמנה להופיע במשדר אז אני לא יודעת מה זה אומר, נראה.
נ.ב 2. הבלוג הזה הוא שאלה למבחן (?) בתיכון. מגניב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
כרמל וייסמן