הדוקטורט תם אך המחקר נמשך, הבלוג שב להתעדכן מדי פעם

בראשית השבוע, אילן גונן ואני, הרצינו יחד בכנס "לשון, שפה וחברה" על שפת הפקצות. למי שלא מכיר את אילן, הוא בלשן במקצועו והוא מתעניין בשפת הפקצות כמוני. כשהתכוננו להרצאה המשותפת הופתענו לראות כמה הממצאים של הניתוח הבלשני תומכים בכל ההשערות התרבותיות שלי על פקצות. בפוסט הזה אספר לכם קצת על מה דיברנו שם. אני חוזרת בשביל מי שרק נחת פה, ש"פקצה" אולי החל בתור כינוי גנאי אבל כרגע הוא סוג של קטגוריה או ז'אנר בבלוגים, כינוי שאומץ ע"י הנוער עצמו ואנחנו משתמשים בו כרגע לסיווג ולא לתיוג. תיוג לא מעניין אותנו וגם אין לנו ממש עמדה, אבל אם כבר היא מאד חיובית וכייפית.

את כתב הפקצות התחלנו לראות בערך ב-2003 ואילן טוען שהוא הולך ונעלם עכשיו. מצד שני אנו רואים מדי פעם שכלולים יצירתיים יותר שלה בעזרת סימבולים מעבר לASCII. שימו לב לשורה הקבועה מתחת לכותרת הבלוג של אורטלוש להדגמת העניין. בעזרת אילן הלכנו הפעם מעבר למערכת הכתב הפקצתי וניסינו לנתח את השפה בה הן כותבות ממש. אני שמה כאן תמונה של טקסט לדוגמא שיש בו כמה מהתופעות שאדבר עליהן:

מבחינת פונולוגיה, אילן שם לב להחלפות נפוצות של ז' ב-ס' או ב' ב-פ', שיוצרות ביטויים כמו "אפל סה" במקום "אבל זה", למשל (מסומן בכתום בטקסט) או ד' ב-ט' כמו "מאוט" במקום "מאד". המגמה שהוא איתר היא ירידה בקוליות והפרשנות שלי כאן היא שהדבר תומך במטאפורה הפמיניסטית של איבוד או הנמכת הקול הנשי. אמרתי בעבר שדימוי הפקצה מורכב מאוסף סטריאוטיפים נשיים מוקצנים, ונראה שגם מבחינה לשונית זה כך.

אפקט נוסף של פונולוגיות אלו הוא שהמילים נשמעות כמו שפת תינוקות מפונקת, מעין אינפנטיליות חמודה. הדבר מתחבר עם הפרשנות המגדרית הקודמת. תופעות לשוניות בולטות נוספות מורות על קו מרכזי של חמידות בשפה הזו, למשל, הוספת יוד לכל מיני מילים (מסומנות בורוד-סגול בטקסט). ישנה גם תופעה של הוספת ע לשמות. יש לבנות רשימות של שמות כמו שירעעע וזיועעע וכו'. אילן חושב שלאו דווקא קוראים את הע', שזו רק תוספת תנועה של חמידות, ואולי זה כמו ביידיש, מיידלע ופולקע ורוגלעך וכאלה. הרבה מהפקצות עולות מרוסיה, אולי זה איכשהוא עבר שם בלא מודע ה-ע' הזו.

אחד ההבטים היותר מעניינים שהקדשנו לו יותר זמן הוא ההיבט של השפעת שפות גלובליות. לדעתי מדובר בהשפעות שבאות דרך צריכת תקשורת, אם כי לדעת אילן האנגלית משפיעה באופן כללי כלינגווה פרנקה בארץ וגם שפת התרבות שלנו. את הסגנון של האנגלית לקחו בעיקר מסדרות נוער אמריקאיות ועכשיו זה מקבל גוון של הדיבוב לסדרת הטלוויזיה על בובות הבראץ. הסגנון של הספרדית הוא "המורדים" וטלנובלות שונות. אפשר לראות בטקסט מסומן בירוק את השימושים הללו. בהרצאה העירו לנו ש"אוביוס" - ברור באנגלית - זו בעצם אותה מילה שנכתבת כך בספרדית - אוביו. כך שקשה לדעת מהיכן ההשפעה המקורית. אילן מאמין בתיאוריה של ד"ר גלעד צוקרמן, שככל שלמילה יש יותר מקורות אפשריים, הסיכוי שתכנס לשימוש גדול יותר.

אחת ההשפעות הגלובליות הנוספות שבאה מצריכת תקשורת היא ההשפעה היפנית. דיברנו כאן בעבר על הקשר בין פקצות לקאוואי, תרבות החמידות היפנית, דימויים כמו פוקימון או הלו קיטי מתערבבים עם המנגה האיכותית יותר לכדי מישמש ישראלי. ביפן הקאוואי הוא התרסה נגד התרבות המסורתית, עדיין אין לי משוג מה הוא משמש אצלנו אבל הוא קשור לחמידות וההתיילדות הזו. ברוב הבלוגים ההשפעה ביפנית מובלעת פה ושם בדימויים. אבל לפעמים פוגשים גם בלוגים של נערות שמחצינות אותה באופן מודע. שימו לב לכפתור למטה למטה בצד ימין "גם אני אוהבת לצעוק קאוואי", לפונטים ולדימויים שפזורים בכל רחבי הבלוג.

אנחנו יודעים שאחת המילים הנפוצות אצל הפקצות זה "מושי" שבא בדרך כלל עם "מושי מושלמת". באופן טבעי חשבנו שמושי נגזר כחיבה מתוך המילה מושלם אבל אילן חשב שאולי זה קשור גם למילה היפנית "מושי מושי" המשמשת למענה לטלפונים ביפן. לפני כמה שנים היה פה גם להיט רדיו בשם הזה. בהחלט אפשר לראות איך יש כאן מקור נוסף אפשרי למילה הזו. דיברנו על עוד כמה דברים בהקשר הזה כמו הסיומת "וש" שמלווה כל מילה בפקצית (אבל הפוסטוש הזה קצת ארוכוש אז אני אדלגוש, טובוש?) ואילן השווה גם לשפות מעניינות אחרות.

המנחה שלי, ברנדה דנט, הקליטה לכנס הזה פרזנטצית וידיאו על ניתוח לשוני של קטע פליימינג במיילינג ליסט של ישראלים בחו"ל, תוכלו לצפות בו כאן. ב-23.6, בכנס אשנ"ב, אשתתף בפאנל על קולן של הנשים ברשת. מן הסתם אומר שם כמה דברים על בסיס מה שראינו בניתוח של אילן. זהוש בינתיים.