הדוקטורט תם אך המחקר נמשך, הבלוג שב להתעדכן מדי פעם

כבר הרבה זמן שאני רוצה לדבר על כמה דברים שמתפתחים בבלוגים ולא קשורים למחקר שלי באופן ישיר, אם כי בעצם כן. אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לרגע לאיזו שהיא ראיית מאקרו של ישרא-בלוג. זה התחיל כמו "שכונה" תל אביבית, בהמשך הומשל לעיר גדולה שכבר לא כולם מכירים את כולם, וכרגע זה מרגיש כמו מדינה. ומה שמעניין זה, שלא מדובר במדינה דמוקרטית. דמוקרטיה זה לא הדבר הכי אפקטיבי כשיש בלגן, ממילא.

בכל פעם שאני נכנסת לממשק הפנימי של הבלוג שלי מקדם את פני "העיתון של המדינה", פשקוויל אלקטרוני מראש הממשלה (דימוי חדש ליריב חבוט, שכבר היה אבא, שוטר ואפילו אלוהים). בדרך כלל יש בו עדכונים על שירותים ציבוריים חדשים, מדווחים ומוקעים פשעים אלקטרוניים שונים ובכלל, זה מאד מעניין אנתרופולוגית. אני יכולה להבין את הכעס של יריב שמבחינתו מנהל עסק ולא מבין למה הוא צריך לשאת באחריות של ראש ממשלה וירטואלי. אז עכשיו יש מרחב שהוא סוג של משטרה/בית משפט, בלוג שבו נידונות הפרות כללים ונורמות שהתגבשו או התבקשו כאן. ויש גם אנשים שמסולקים מהעיר, בלוגים שנמחקים, אם הם לא מתאימים את עצמם לכללים. כי כאמור, זו לא דמוקרטיה. לא כשיריב, אדם פרטי שכבר יש לו מדינה אחת על הראש, נתבע על ידי גופים במדינה שהוא שייך לה, להיות אחראי לנו. אם הוא אחראי, אז הוא קובע. וזה לא מהמקום של בעל המאה הוא בעל הדיעה, זה פשוט מי שיצטרך לשאת באחריות אם קורה משהו, הוא שיקבע.   

זה מעניין לחוקרי חברה אזרחית אולי להתבונן במנגנונים האלה שנוצרים לנו מתחת לאף בשנה האחרונה, אני לא חושבת שיש לזה אח ורע באתרי בלוגים גדולים בחו"ל ותקנו אותי אם אני טועה. זה איזה מגה-שטטל ישראלי מדהים. ובתוך כל זה, כבר כמה זמן שאני עוקבת בעניין אחרי פרקטיקה חדשה של פקצות (וגם של בנות אחרות): ערים וירטואליות. מרתקת אותי ההתעקשות של בני נוער לכפות על תשתיות הבלוג יישומים ושימושים כל כך מגוונים. לכו שחקו סים סיטי, יש תוכנות מיוחדות של צ'טים בערים וירטואליות, מה הקטע של ליצור עיר וירטואלית בפוסטים, כשזה כל כך לא בנוי לזה? למה זה כאן? עולם דמיוני לפרטי פרטים, כמו שמשחקים עם בובות. מדהים, לא? הנה דוגמא אחת  מני אלף, שבמקרה משתתפת במחקר שלי בחלק שפשוט עלה בגורל (במדגם האקראי).

שאר העולם מתעסק כרגע בבלוגים ישראליים שמדברים עם בלוגים לבנוניים. זה חשוב שהחוויה משני הצדדיים נגישה ושיש שיח. אבל כאמור, יש משהו בטכנולוגיה הזו שהוא הרבה מעבר לצד הנרטיבי שלה, וזה מה שמרתק אותי, מה שלא הכי קל לראות וצריך לחלץ אותו מתוך הפרקטיקות התמוהות דווקא. בקרוב אעדכן קצת יותר בבלוג הזה, החל מה1.8 אני מתיישבת לנתח את 100 הבלוגים המשתתפים במחקר. חלק מהבנות שהתנדבו סגרו את הבלוגים שלהן בגלל כל מני מריבות אישיות וטוב שהיתה רשימת ממתינות ארוכה כי פשוט החלפתי אותן. נראה שרובן שכחו שעוקבים אחריהן וטוב שכך, רצוי שיתנהגו בטבעיות. אני מאמינה שאעדכן מהשטח בזמן שאעבוד על הניתוחים ואולי אפילו נוכל לדבר על ראשיתם של ממצאים לקראת סוף ספטמבר.