הדוקטורט תם אך המחקר נמשך, הבלוג שב להתעדכן מדי פעם

כשאנחנו אומרים "הבלוגוספירה הישראלית" למה אנחנו מתכוונים בדיוק? נניח, כשג'ילט מדברים על באאז שהם יצרו באינטרנט, מי שמע על זה בדיוק? באיזה אינטרנט ובאילו בלוגים זה הפך לנושא החם? נראה שהבלוגוספירה הישראלית אינה מרחב אחיד כלל ויש בה המון תתי תרבויות. לישרא או לתפוז יש באזים משלהם, לשכבות הנוער יש באזים ואתרים משלהם, לוורדפרסים העצמאיים בעיברית שצצים בחודשים האחרונים כפטריות אחרי הגשם יש באאזים משלהם, ונדמה לי שיש גם דבר כזה "סלבריטי בלוגרים" שזה אולי חוצה פלטפורמות. משחק ה"חמישה דברים" פשוט לאחרונה מחדש מסביבי וזוהי כרגע התופעה היחידה שניתן לומר שהיא חוצה פלטפורמות ויוצרת מעין מרחב סוציולוגי משותף לבלוגוספירה, אבל אני לא בטוחה בכלל שאין חלקים שלמים באינטרנט הישראלי שלא שמעו על זה בכלל.

בכל אופן, השסע הבלוגוספירי שרציתי לדבר עליו היום קשור לשפה. כשאנחנו מדברים על הבלוגוספירה הישראלית אנחנו בדרך כלל מתייחסים לבלוגים דוברי עברית בלבד, אבל ישנה בלוגוספירה ישראלית מאד ושוקקת חיים חברתיים ופעילות פוליטית וחברתית בשפה האנגלית. אני חייתי בבועה העברית שלי עד למלחמה האחרונה בקיץ. כשניסיתי לבלוג באנגלית התרחש תהליך של גילוי הדדי ביני לבין כמה מהבלוגרים הישראליים באנגלית, שמאוחר יותר תורגם לחברויות אמיצות של ממש. מדובר בחבורה מגובשת למדי שמכירים אלה את אלה מתלאות העלייה לארץ בגיל מאוחר או מהבלוגים, הרוב המוחלט גרים בתל אביב והם עושים דברים מגניבים למדי בבלוגים. ההסכם הבלתי כתוב בין הבלוגרים הוא כנראה שאנחנו, דוברי העברית, נכתוב בלוגים אישיים או מכסימום נעסוק בפוליטיקות-פנים, ואילו הם, דוברי האנגלית שפת-אם יעסקו ביחסי החוץ וההסברה.

כמו הממשלה שלנו, גם אנחנו לא מספיק מודעים ל"פנים" שלנו כלפי חוץ. כשאנשים מחפשים מידע על ישראל ורוצים להתרשם מהבלוגוספירה שלנו הם מגיעים לבלוגרים בשפה האנגלית ומנסים ללמוד מהם על היומיום שלנו. הם גם אלו שמתחזקים בפועל את הקשרים עם בלוגרים ממדינות המזה"ת שדיברנו עליהם כאן ובזכותם התחברתי לכל העולם הזה והתחלתי לתהות איך אנחנו כבלוגרים בקליטת עליה: מה אנחנו יודעים על הח'ברה האלה ואילו מן קשרים יש בינינו, אם בכלל? ליסה גולדמן, שאפשר לראות אותה כסוג של נציגה של הבלוגוספירה הזו, הגיעה במפתיע לכנס הבלוגרים שעשינו בבינהרים וחשתי שדרושה התקרבות נוספת בין שני השסעים הבלוגוספריים הללו.

מרק לבלוגרים: הצעה לכור היתוך

אתמול אחה"צ הוזמנתי לביתה של סבתא דורות'י בת ה-70, שמהווה מקום מפגש לבלוגספירה הישראלית בשפה האנגלית. כל שישי אחה"צ, בערך מ-15:00 צפונה, דורות'י מבשלת סיר מרק ענקי והח'ברה מגיעים לאכול ולקשקש. לא כולם מגיעים כל שבוע או באותה השעה, אבל האופציה קיימת מדי שבוע. הגעתי בהזמנתו של האורח הלבנוני שלי, שקשריו הראשונים עם ישראלים ברשת והסיבה לביקור שלו כאן התחילו עם הח'ברה הללו; והצטרפו אלי החברים הכי טובים שלי בבלוגייה האנגלית, עידן ותפארת וגם יוחאי עילם שלנו, שחי על התפר בין העיברית לאנגלית אבל עד כה היה, כמוני, מחובר הרבה יותר לעיברי מאשר לאנגלי. היה מאד כיף ומשפחתי והגילאים היו מאד מגוונים.

ממה ששמעתי אתמול, הבלוגוספירה הישראלית באנגלית עשויה ברובה ממתנחלים מרקע אמריקאי שכותבים ישראל מאד קיצונית והצופה מבחוץ עשוי לחשוב שהדבר מייצג את כולנו. החבורה של הבלוגרים האישיים התל אביביים מצומצמת יותר והם מעוניינים לעודד ישראלים נוספים לכתוב באנגלית לעולם על היומיום שלנו על מנת לאזן זאת. אגב, הסיבה שרובם לא קוראים אותנו זה בגלל שלוקח להם שעה מאומצת מאד לקרוא פוסט קצרצר וסתמי שלנו. העיברית של רובם היא בעיקר מדוברת. אבל אנחנו יכולים לקרוא אותם קצת, לא?

עלה בדעתי שיותר בלוגרים דוברי עיברית יכולים להתחיל להגיע למפגשי המרק על תקן מיני כור היתוך ואולי אף לארגן מפגש חברתי רחב יותר בין הצדדים. מה אתם אומרים?

עדכון: חשבתי על זה ואני חושבת שאני מעוניינת לארח בבית שלי מפגש כזה. נקרא לו "סיר היתוך", אני דווקא טובה בלעשות מרק. מלבד החשודים המיידיים בבלוגוספירה שמכירים אותי מהחיים ואני אזמין אותם ממילא, מי שעוד היה רוצה לבוא לכזה מפגש, שישאיר תגובה.