נראה שתפוז מתכוונים לעמוד בהבטחה שהפריחו לפני מספר חודשים ולשלם לבלוגרים על פי כניסות. לכאורה אין לאף אחד התנגדות לקבל כסף ללא מאמץ. אבל למעשה זהו עוד מסמר בארונה של הכתיבה כמקצוע. הכתיבה ברשת מייצגת גם את הדיבור ורוב היומנים אינם מתיימרים להיות שום דבר מעבר ליומנים וקהילות. זה יהיה מוזר לשלם לבלוגרית פופולארית על פי סטנדרטים של כתיבה מקצועית, רק על העובדה שיש לה הרבה חברים שמתעדכנים בשלומה. וזאת ללא קשר לרמת הכתיבה שלה שיכולה להיות גבוהה מאד. האם זה עלול לייצר תופעה של גיוס קוראים בקרב בלוגרים או יצירת פרובוקציות בתוכן על מנת למשוך כניסות? האם אתם ממליצים לי להפוך את בלוג פרשת השבוע הישן שלי בתפוז לבלוג על סקס ולעשות מיליונים?אני ממש בעד לשלם לבלוגרים שעושים עבודה עיתונאית או כותבים מסות ופרוזה, אבל תשלום לפי רייטינג יוריד אותנו לאשפתות והוא לחלוטין לא רלוונטי לבלוגים אישיים. זוהי עוד דוגמא לתפיסת תופעות הרשת כתופעות של תקשורת המונים בלבד, ללא התייחסות לממד הבינאישי שהוא סוד ההצלחה האמיתי של רוב תופעות ווב 2.
המזל של תפוז הוא שהם החליטו לשלם לפי יוניק יוזרס ובסופו של דבר לרוב הבלוגים יש מספר קוראים קבוע, אך מי שמחליט להרוויח כסף על כך, לא יתקשה לבקש מהמון אנשים ללחוץ על הלינק שלו לרגע, לגייס חברים ואף להבטיח להם חלק מהרווחים וכיו"ב. תפוזונים יקרים, זהו צעד מיותר ונמהר שלא עושה חסד עם הבלוגים. שימו לב כמה אנשים חושבים כך גם בסקר של גלובס בנושא (בתוך הכתבה שאליה לינקקתי בהתחלה). אני לא אתפלא אם יהיו בלוגרים שיכולים להרוויח כסף בקלות ועדיין יתרעמו על האפשרות הזו. אם מישהו היה מציע לי כסף על כל נשימה או על כל משפט שאומר במציאות וימצא חן בעיני אנשים, אני לא בטוחה שהייתי רוצה לקחת. כלומר זה מפתה בהתחלה לעשות כסף קל, אבל אחר כך זה מכביד ומטיל שיקולים זרים על ההתנהלות הפשוטה והספונטנית ביותר. מתי תפנימו כבר שאנשים חיים פה ולא כל דבר בחיים מיתרגם לצרכנות ומסחור? "הכל בסוף זה על כסף" זו לוגיקה של עולם הערכים הישן והכלכלה הישנה. עולם ווב 2 והקוד הפתוח הם חלק מתופעה איטית שמואצת בדורנו, של החלפת הבסיס הערכי של החברה. לכן להערכתי התופעה לא תתפוס בטווח הארוך מעבר להייפ ראשוני. נחכה ונראה כי הטווח הארוך ברשת מגיע די מהר.
עדכון מאוחר: חברי היקר שי, תפוזון פופולארי ואבי תנועת המחבקים-חינם הישראלית, לא מסכים איתי. אם אני משווה את הבלוג לחיים, לתקשורת הבינאישית ולנוכחות ברחוב, הוא משווה את הבלוגרים לאותם פסלים חיים ואמני רחוב שמשעשעים את ההמונים וזוכים בפרוטות בהתאם (מה שמצדיק את הפער בין תשלום על כתיבה/הופעה מקצועית לתשלום שהוא בבחינת טיפ לאמני רחוב/כתיבה חובבנית). השוואה מעניינת, בייחוד שאני מקבלת את הבלוג כהופעה, זה מושג שחוצה את תקשורת ההמונים והבינאישית גם יחד והמושג התיאורטי המוביל של הדוקטורט שלי בהקשר לכל הממדים שאני מודדת בבלוגים. הוא הצהיר בשיחת בית קפה שהוא לא יעשה דברים במיוחד בשביל כסף אבל לא מזיז לו לקבל את הכסף. כמה אנשים יהיו כמוהו, שהדבר הזה באמת לא ישנה את הבלוג שלהם?