הדוקטורט תם אך המחקר נמשך, הבלוג שב להתעדכן מדי פעם

זו השנה הראשונה שאני משתתפת בבלוגדיי והחלטתי לעשות זאת במסגרת של בלוג זה. עבורי בלוגים הם עבודה ואני לא קוראת בלוגים בשביל הכיף כך שפשוט לא היה לי על מה להמליץ בשנים קודמות. השנה אני משתתפת כי יותר חברים שלי מחזיקים בלוגים ובהחלט ראויים לקצת יותר רייטינג, אז זוהי בעצם המלצה על בלוגים של חברים שאני קוראת. מקווה שתהנו מהם.

ליאור הוא אחד החברים הכי טובים שלי והוא איש אשכולות למרות גילו הצעיר, בנוסף להיותו טכנולוג חובב הוא גם בהנהלה של התנועה הרפורמית בארץ, מעורב קצת בקולנוע ובקרוב נוסע עם הח'ברה של איתי אנגל לטנזניה. מרוב עיסוקים הוא היה פותח בלוגים של דף אחד וסוגר אותם בהעדר תחזוקה. הקונספט החדש שהוא החליט להתחייב אליו הוא פוסטים של עד מאה מילים על כל דבר, פשוט כי זה דבר שהוא יכול לעמוד בו. אני מעריכה שאם יהיה שם יותר קהל (הוא לא משווק) הוא יכתוב יותר ואולי אפילו יתחייב למאה מילים עמוקות על פרשת השבוע באופן קבוע, כפי שכבר ניסה יפה באחד הפוסטים. הבלוג "מאה או פחות" מומלץ מאד, תגיבו ותעודדו אותו לכתוב עוד!

שתי ההמלצות הבאות הן על 2 בחורות הזויות ומטורפות שלומדות איתי קונגפו. אחת מהן כותבת בלוג בקפה דה מרקר עם סיפורים הזויים ואמיתיים מחייה כאום-קומבינה ביפו. לבלוג חשיפה יפה בקפה אבל ראוי לקהלים רחבים יותר. השניה, היא כותבת סאטירה מוכשרת וחלק מהפוסטים שלה ממש ענקיים, כדאי לעקוב אחרי מוחה המעוות. חוץ מזה היא התחילה לכתוב בלוג כשתפוז הכריזו שהם ישלמו לגולשים ולכן לבלוג קוראים in it for the money. אז נא לעזור לילדה להרוויח.

חברתי הדר השפית המוכשרת פתחה בלוג טרי יחד עם אחותה, למתכונים בריאים ובישול טבעוני - דגן בגן. תתחילו להציף אותן שיעדכנו יותר. מומלץ לקפוץ גם לבלוג הותיק של הדר בישרא. ואחרון חביב, ניב קלדרון, אתם מכירים אותו כבר מכמה בלוגים, אבל זה הבלוג העצמאי המעניין והפחות מוכר שלו, שהוא כותב יחד עם ידידתו לוטם. לבלוג קוראים לט-גו ואכן ניב ולוטם משחררים דברים משעשעים מאד יחד. הבלוג הזה בהחלט ראוי ליותר קהל!

מקווה שתהנו ויום בלוגים שמח לכולם.

(מה שלום הדוקטורט? מתקדם במרץ רב, שתיקה ארוכה היא עבודה אינטנסיבית במחוזותינו. ברגע שאוכל אפרסם אבל בשלבים הללו פרסום מוקדם מזיק מאד, התאזרו בסבלנות).