שלום, קוראים לי כרמל וייסמן, אני דוקטורנטית בחוג לתקשורת של האוניברסיטה העברית בירושלים ואני עושה דוקטורט על ישראבלוג. כבר למעלה משנה אני עוקבת on &off אחרי בלוגים פה, היה לי בעצמי סוג של בלוג ברשימות שהפסקתי לעדכן לאחרונה. כבר שבועיים אני יושבת מול המחשב ומנסה לסיים הצעת מחקר, אני צריכה להוציא טיוטה ראשונה תוך שבוע ופתאום חשבתי לעצמי למה שאני אשבור ת'ראש לבד? הדוקטורט הזה הוא עליכם, אז תכתבו אותו איתי.
זו ש כתבה פעם (זו ש, שמת לב שאת מככבת אצלי בפוסטים של לידה ומוות?), שבלוג לא שייך רק לבעל הבלוג אלא גם למגיבים שלו. התגובות הן חלק בלתי נפרד מהפוסט והקוראים הם חלק בלתי נפרד מהטקסט. אצלנו באקדמית קוראים "טקסט" לכל מוצר תקשורתי, גם פרק בתוכנית טלוויזיה הוא סוג של טקסט. חוקר בשם פיסק טען כבר לגבי טלוויזיה, שהקוראים הם חלק בלתי נפרד מהטקסט, כי פרק של טלנובלה הוא סתם מוצר ששוכב על מדף באולפן, הוא הופך לטקסט רק כשצופים בו, מפרשנים אותו ומגיבים אליו. באינטרנט משקלו של הקהל בטקסט גדל. על אתר בננות אמרו פעם שהתגובות למאמרים שם הרבה יותר מעניינות מהמאמרים והן היו חלק בלתי נפרד מהטקסט ואפילו בעלות משקל רב ממנו בשביל אנשים מסוימים.
גם בבלוג זה ככה וזה אחד הדברים שאני הולכת לטעון בהקשר של ישראבלוג. אני רואה קשר ברור בין בלוגינג לקוד פתוח, הטקסט נכתב בשיטת הקוד הפתוח וגם חיי הקהילה מתנהלים בדרך הזו. אז שקוף שגם הדוקטורט על ישראבלוג צריך להתנהל ככה. יש לכם זכות להשתתף בכתיבה עליכם, יש לכם הזדמנות לרפלקציה על עצמכם וחווית הבלוגינג שלכם ויהיה לכם קרדיט מלא בדוקטורט. נדמה לי שאנחנו עושים משהו מאד מיוחד יחד ואיך לא חשבתי על זה קודם! חוץ מזה, כמו כל אנתרופולוגית טובה, אני יודעת שלא מספיק להסתכל על שדה המחקר שלך מהצד, צריך לשחות בו, להיות חלק ממנו, לעבור לגור בו.
אז מה יהיה כאן בהמשך?
בחודשיים הקרובים עד לדדליין הגשת הצעת המחקר, הבלוג יתעדכן יחסית בתכיפות. אני אעלה בכל פעם סוגיה אחרת שאני מתלבטת בה לגבי ישראבלוג, אבחנה שיש לי, אולי הפניות לדברים שקורים כאן עם פרשנות מחקרית, ומכם אני מצפה להרהר, להוסיף, להתנגד ולנמק, להביא הפניות ולהפנות את תשומת לבנו לדברים שמתרחשים בקהילה והשאר יתפתח מאליו.
אז שיהיה לנו בהצלחה!