הדוקטורט תם אך המחקר נמשך, הבלוג שב להתעדכן מדי פעם

סארס (האתר שלי) , 09:12 24/8/2004:

מה הקטע עם ה"מלוכסנת רחוקה ואמיתית"? זה עוד שאריות תסביכים מנובמבר? רבאק, נובמבר היה לפני כמעט שנה.

(*הערה: אני מביאה דוגמאות נוספות מסוגים אחרים בתגובות תוך כדי שאני נזכרת בהן)

המחקר עסק רבות בתחושת הזמן הפסיכולוגי השונה במדיום סינכרוני, כשיושבים כל יום שעות בצ'אט ממש חווים את הסייבר-ספייס כמרחב תודעתי אחר. אבל זה לא קורה בפורומים ולמרבה ההפתעה זה קורה בבלוגים. יומיים מרגישים כמו שנה ושבוע זה הזמן המכסימלי לחזרה לשגרה אחרי כל מריבה פגיעה או פרשייה, לוהטת ככל שתהיה. הבלוגוספירה מתנהגת כמו מדיום סינכרוני מהבחינה הזו למרות ש(תיאורטית, לפחות) אנחנו לא יושבים בתוך הבלוג שלנו כל היום. איך אתם חווים את זה?

אחת מתופעות הלוואי של תחושת זמן כזו היא אובדן עניין מהיר בחידושים וגוויעה של אינטראקציות. בחרתי לעסוק בתפיסת הזמן היום, למרות שיש נושאים יותר מעניינים על הפרק כבר, בגלל שאני מרגישה את זה גם בבלוג כאן. יש איזו ירידת מתח אצלכם שמתבטאת גם בפחות השתתפות. דיברתי עם הסנרק שניסה לעשות פעם פרויקט דומה לצרכי סקרנות עצמית על בלוגינג וגם אצלו ההתלהבות גוועה מהר. אני מחפשת את התשובות בתחושת הזמן הפסיכובלוגית שהורגת מהר כל חידוש, אבל בהחלט ייתכן שאני משעממת אתכם ללא קשר או שהמדיום שלא מאפשר להרחיב ולהעמיק מעייף אתכם והקפיצות מנושא לנושא מעצבנות. תרגישו חופשי לבקר ולנווט, המקום הוא גם שלכם.

מחר אני טסה ללונדון לשנתיים (ארבעה ימים בזמן ישראל) ואני מאחלת לכולכם חג שמח ושנה של דמיון ליצור את החלומות שלכם ומרחב להגשים אותם. כשאשוב מקווה שיהיה גם עיצוב חדש לשנה החדשה באדיבותה של נל המוכשרת.