אחד הכלים הבסיסיים של האנתרופולוג הוא ניהול יומן שדה. הבלוג הזה מנסה להיות יומן שדה אינטראקטיבי שפתוח גם לinput שלכם ובכך החידוש, אבל החלטתי שלמען השקיפות וכדי שנהיה "על אותו דף" לפעמים יהיו בו פוסטים של יומן שדה מסורתי, של מה שקורה לי מאחורי הקלעים של המחקר.
אז יש לי רשימה של עוד כ-18 סוגיות לדיון, אבל קיבלתי קצת פידבקים שהצורה המאד לא מובנית שבה אני זורקת פה את הדברים לחלל יוצרת אצל חלקכם תחושת החמצה. הבעיה היא שאין לי מחקר מובנה, אם היה לי הוא כבר היה כתוב ומוגש. אין לי אפשרות ליצור מבנה כי אני צריכה שהשדה יאמר את דברו, שהמבנה ירקם עם הזמן, מהשטח. אין לי ברירה אלא לירות לכל מני כיוונים שתופסים את תשומת ליבי. אומרים לי גם שזה מטופש לשתף אתכם ברעיונות התיאורטיים ושעלי לשמור על השיח בגבולות הפרקטיקות והכלים, אפילו שיש פה כמה משתתפים הגגניים שיהיה כיף לזרום איתם גם בתיאוריה על עצמם. אני כבר לא יודעת מה נכון.
הדבר שהכי מטריד אותי עכשיו הוא שיש לי רשימת סוגיות יפה שהולכת ותופחת אבל לחרדתי אני מגלה יותר ויותר עד כמה אתם, משתתפי הבלוג הזה והנחקרים שאספתי עד כה, אינכם מייצגים את ישראבלוג. הרוב המוחלט של ישראבלוג הוא נוער, פקצות ובלוגי עיצובים. ויתכן שתרומתו האמיתית של המחקר שלי תהיה חקירה בתוך תרבות הנוער התקשורתית החדשה הזו, וכל שאר הדברים שאנחנו מעלים יהיו חידודים שוליים למחקר הקיים. אני עוקבת בזהירות ובשקט אחרי השטח הלא מוכר הזה ולכן אני עוד לא ערוכה להגג על זה. זה בסדר אם נמשיך בינתיים לפי התכנון ותייחסו כל תחושת פספוס שיש לכם לעובדה שיש לי סוג של משבר תפיסתי כרגע?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
כרמל וייסמן