אפצ'י

אני חושבת, שכל בנאדם, שפותח בלוג חדש, ישר אחרי הפוסט הראשון, הוא ממהר לכתוב עוד אחד.

כדי לא להשאיר את הבלוג ריק.

כדי שיהיה יותר תוכן.

כדי להיפטר מההתחלה החדשה הזאת. לדלג ישר לאמצע.

כדי שלא נצטרך להסביר יותר מידי. מי אני ומאיפה באתי.

או שאולי זו רק אני, שמנסה לשכנע את עצמי שאני לא המוזרה היחידה.   אולי.

אני גם חושבת, שבפוסט פתיחה, תמיד יהיו יותר תגובות מבפוסט רגיל. סתם תאוריה שפיתחתי. לא בהכרח נכונה, אבל, על פוסט פתיחה יש מה להגיב. בין אם זה 'בהצלחה' ובין אם זה סתם סמיילי מחבק.

כי תכלס, מה יש כבר להגיב בפוסט רגיל, שמסופר בו על מעללי יומה של הבלוגרית הנאה בים, עם בקבוק בירה ביד אחת וסיגריה ביד השניה, מלווה בתמונות שלה עם בגד ים שלא מותיר מקום לדימיון, ועם חיוך מפתה מרוח על הפרצוף. תגידו לי אתם. אני? לא מגיבה. כי הרי מה שהיא מחפשת, זה שעל התמונה שהיא כתבה עליה 'איזה דבה אני! פרהההה' מישו יגיד לה שהיא בכלל לא פרה, אלא כוסית, ושהוא ישמח לשמור על קשר.

אבל שוב,

אולי זו רק אני, שמנסה לשכנע את עצמי שאני לא היחידה שלא מגיבים לה.

עריכה:(16:22)

נו, כנראה שאני יודעת על מה אני מדברת.

אנשים נכנסים לבלוג, זה לא שהוא נשאר ריק.

אבל תגובות ?

אין.