בטח הבנתם מהכותרת
ששמו לי ריבועים/גשר/קוביות/איך שאתם לא רוצים לקרוא לזה..
ואני אומללה, וכואב לי.
ואני אמורה לנסוע עכשיו להביא את תמי מהשדה תעופה.
מזל ששיר מביאה ארגז תרופות. ככה זה כשיש לך אמא אחות. [של בית חולים יא קקות.]
קיצר, זהו סתם עידכון חסר משמעות שנובע מכך שקצת המעטתי בעידכונים. או שלא, זה סתם שאני רגילה לעדכן כל שניה.

טוב, אני לא רגילה לעדכן בנושאים שקשורים ל"נושא החם", אבל התכוונתי לכתוב על זה בכל מקרה, אז ניחא.
יום האהבה. עוד יום אהבה ב-ל-י אהבה.
עוד יום אהבה בלי חיבוקים, נשיקות, ליטופים וחום.
עוד יום אהבה לבד שכזה.
בתכלס? ביום יום לא מזיז לי שאני לבד ואין את החיבוקים והליטופים.
אבל ביום האהבה.. אני לא יודעת איך להסביר את זה.
זה כאילו שלוקחים את כל הזוגות המאושרים בעולם, את כל הזוגות שטוב להם ובכלל את כל הזוגות [-555- שיהיה להם טוב עד סוף ימיהם] ודוחפים לי אותם לפנים כדי שאני אקנא.
כאילו, מי לא ירגיש לבד, כשבכל עיתון יש כתבה על יום האהבה, כשבכל חנות יש ורדים, ושוקולדים בצורת לבבות שגורמים לך לחשוב שמישו יכול היה לתת לך את זה. או שאת יכולת לתת לו את זה..
ובערוץ 24? שירי אהבה. ואפשרות לשלוח SMS עם הקדשה לאהובך.
אז אולי אני נשמעת פטתית, אבל זה צובט בלב כשכל זה מרוח לי מול הפרצוף.
יכול להיות שזאת רק אני, אבל לא אכפת לי. לי זה כואב. וביום יום לא מרגישים את זה.
אבל ביום האהבה? אני ממש אומללה. [במיוחד כשזה היום שמו לי ריבעוים]

אז לכל הזוגות האוהבים והמאושרים, חג אהבה שמח ומואשר שיהיה לכם. מכל הלב 3>
אז... ביי או משו.?