על קו האופק כמו עפיפון אני מרחף בשמי האופק. |
| 12/2008
4 שנים. ביום ראשון עברו 4 שנים מאז שיצאתי מהארון. הבחנתי בכך רק יום לפני, כשבמקרה בדקתי מה התאריך לאותו יום. מאז שהתגייסתי, אין לי מושג בתאריכים והפסקתי לעקוב. אולי כבר נטמעתי בשגרה הצבאית היום-יומית. כשהתמקמתי במאוזן על מיטת הברזל התקשרתי לאבא כרגיל לפני השינה. בכל לילה אני מדבר עם ההורים שלי כדי להראות להם שלא נעלמתי ושאיכפת לי מהם. גם לי זה טוב, זה נותן לי תחושת קרבה וחום מצידם. שאלתי לשלומו, דיברתי עם אמא קצת ואמרתי להם שהסתכלתי על התאריך וראיתי שעברו ארבע שנים. שניהם נורא הופתעו, הזמן עבר להם כל כך מהר. אבא התעכב על הנושא לשנייה, אמר לי שהם אוהבים אותי ושזה כבר לא מזיז לו והמשיך בשיחה. אני נורא שמחתי. גם אמא שלי התייחסה לזה בצורה הזו.
עבדתי על עצמי הרבה מאז. וגם הם.
| |
|