על קו האופק
כמו עפיפון אני מרחף בשמי האופק. |
| 3/2009
דברים שכתבתי בבסיס - פרק 4: יוצאים לנופש.
4.3.09, 11:00
" לקחו אותנו למן כפר נופש של חיילים למרגלות חופי אשקלון. מקום יפייפה עם חדר כושר, בריכה ענקית, מועדון נחמד ואוכל לא רע בכלל. במובן מסויים סוף השבוע הרגוע המשיך גם לכאן עם נוף יפייפה ואווירה נחמדה. הבעיה היא שלפעמים אני ברמת העקרון, צריך לעשות את מה שכל החבר'ה עושים: אם זה ללכת לבריכה, לחדר כושר או לשחק כדורגל. הבעיה היא שאני פשוט לא סובל לשחק כדורגל וזו האופציה שהיא כמעט תמיד מתקבלת פה אחד. אני לא טוב במשחקי כדור בכלל ומתי שאני כן מעז לשחק, אני לא מפסיק לעשות לעצמי בושות לכן ברוב המקרים שהם משחקים אני בוחר לשבת בצד או ללכת להסתובב לבד.
יותר מכך, יש כאן בעיה שטרם התמודדתי איתה בצבא. אני אנסח את זה בצורה הזו.. יש כאן המון גדודים מגולני, צנחנים, גבעתי או כפיר הבאים ליום גיבוש דרך ספורט. קשה לי במקצת לראות עשרות עלמים מזיעים את נפשם או הולכים לבריכה תוך שהם נשארים בלבוש קל מאוד. ברוב המקרים אני מוריד את המבט באינסטינקטביות לאו דווקא מחרמנות אלא מקנאה כי לי אין גוף חטוב וסקסי כמו שאני רוצה..
אני לא אתלונן כמו כוסית על הגוף שלי כי מבחינתי זה מיותר אך רק אציין ואומר שמאז שהתגייסתי העליתי מספר קילוגרמים עודפים שלא מועילים בדבר כך שאיבדתי כל זכר לגוף חטוב עוד היה קיים בימים עברו ונורא קשה לי לחזור לזה כי אני יוצא חשושים וכנראה שאני צריך לתכנן את סופי הבוע שלי כך שיתאימו לכמה שעות של ספורט.
אוף. מספיק עם הקיטורים. באמת שאני משתדל לאהוב את הגוף שלי כמו שהוא.
דרך אגב, שומעים מדיי פעם נפילות של גראדים על אשקלון. בהתחלה לא הבנתי מה פשר ההדף והייתי בטוח שזו רעידת אדמה. תוך שניות נעשיתי חרד וטון הדיבר שלי נעשה לחוץ מאוד- עד שאמרו לי שאנחנו במרחק לא גדול מעזה ואז כבר התחבר לי. 
אקווה שאצא מכאן בחתיכה אחת.. "
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
