על קו האופק
כמו עפיפון אני מרחף בשמי האופק. |
| 4/2009
התגבשות
כאמור, בחופש פסח שנגמר זה עתה ניצלתי את הזמן בעיקר כדי להיות עם חברים, ליצור קשרים חדשים וגם כאלה שהיה לי חשוב לטפח אותם. כך יצא, דיי במקרה, שמצאתי את עצמי בקבוצה קטנה של הומואים בני גילי שהתגבשה לה בזמן האחרון. זה קצת מוזר לי, כי רוב החברים שלי הם סטרייטים (או כאלו שהיו סטרייטים וגילו על עצמם) ומדובר בעבורי בסוג שייכות או פתיחות שונה.
כמובן שעם החברים ה'רגילים' שלי אני מרגיש הכי פתוח בכל מצב, זו היכרות עמוקה וארוכת שנים שכבר לא קיימים אף מחסומים, ובכל זאת, מוזר לי עכשיו. מוזר מהסוג הטוב, תחושה כזו שאתה מקבל כשאתה נמצא במשהו חדש שלא כל כך טעמת ממנו בעבר ועדיין אתה מרגיש בנוח איתו. גם כאן אני הדומיננטי, המארח, וזה שתמיד קובעים אצלו כי ההורים שלו פתוחים ומקבלים ויש לו חדר מגניב. האמת שנחמד לשמוע את זה. 
הבאתי איתי המון ספרים ואוכל לשבת הקרובה. אני קצת מצטער שלא היה לי זמן לקנות ספר סודוקו כמו שתכננתי. נו מיילא, יש לי מספיק חומר קריאה שיספק אותי גם לחודש הקרוב אפילו.
עד המעוף הבא,
עפיפון
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
