על קו האופק
כמו עפיפון אני מרחף בשמי האופק. |
| 12/2009
למה אני אוהב להביט אל השמיים.
לפעמים אני נזכר באותם רגעים
בהם הסתכלתי על שובל הירח שזהר על פני המים. זה היה בפעם הראשונה שנפגשתי
איתו. עצרנו ליד קצה צוק גבוה שלמרגלותיו התנפצו הגלים ויצרו אדוות יפות
במראן. הירח זהר גבוה בשמיים, בצורתו החלקית שהזכירה לי בננה מצחיקה. שובל
האור שלו ריצד על פני הגלים ואנחנו היינו בקצהו. המראה הזה היה כל כך
שלֵו.. כל כך מתואם עם עצמו. הסתכלתי עליו דקות ארוכות ולא דיברתי. הרגשתי
את המחשבות שלי נודדות ומתנקזות אל אותו אור עמום שניצב בשמיים, וכל מה
שיכלתי לעשות זה לבהות.
כשיצאתי מאותה מסיבה הייתי שתוי
בקטנה וממש במצב רוח טוב. לרגע אחד העיניים שלי נתפסו בירח שהסתתר מבעד
לעננים. הירח זהר מעליהם ככדור לבן בוהק שכוסה מבעד לענני הגשם. פתאום היה
נראה כאילו הוא פרץ את מחסומם בעזרת האור שלו וכך הקרניים שנורו מתוכו
פילחו את העננים ויצרו כדור נוסף מסביב לכדור הלבן. כתוצאה מעצמת קרני
האור, נקודות המפגש בינהן עם העננים ריצדו בצבעי הקשת וכך נוצר כדור
צבעוני שהקיף את הירח. זה היה נראה כמו עין מביטה שבמרכזה עמד הירח כאישון
שלה והעננים היו הפנים המטושטשים ברקע. את המראה הזה אני לא אשכח לעולם..
אני
אוהב את הירח. יש בו מחזוריות שמסמלת בעבורי התחלה מאפס, שהיא לא פשוטה אך
במעלה הזמן הוא גודל וממשיך בשיא כוחו ומאיר את השמיים. אני בוחר לראות את
שלמותו של הירח דווקא באמצע החודש כסמל שנותן לי המון כוח. בסופו של דבר
הירח חוזר להיות נקודה זעירה וכמעט שלא ניתנת לזיהוי בשמיים ושוב חוזר
חלילה.
בכל התחלה יש אמצע וסוף שממנו היא מתחילה מחדש.
בכל עצב יש שמחה. לכל קשה יש גם קל.
בכל דמעה שיוצאת, יש הקלה המתלווה אליה.
בכל
קושי יש הזדמנות, ובכל הזדמנות יש את הקושי הכרוך בה. הירח מזכיר לי את
הפרופורציות הללו ואת העובדה שבסופו של דבר, הכל עוד יסתדר מעצמו.
ובמקרה שלא, עם קצת עזרה והכוונה מאורו של הירח. :)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
