על קו האופק
כמו עפיפון אני מרחף בשמי האופק. |
| 1/2010
להתמודד עם השד מהבקבוק
כבר תקופה שהשירות הצבאי שלי עובר לי- תאמינו או לא, ממש בכיף ועם חיוך. קלישאתי ככל שזה יישמע אך ככל שאני צובר פז"מ ביחידה אני מקבל יותר כבוד והערכה מצד האחרים ולרבות מצד מפקדים. אני חושב שהגעתי לאן ששאפתי להגיע אליו מהיום שעברתי לתפקיד שאני נמצא בו כיום. אני מתעסק עם דברים שאני אוהב ונהנה מהם. מה גם שהמפקד שלי סומך עליי בטירוף אז אין לי בכלל מי שיושב לי על הראש ובודק מה אני עושה בכל רגע נתון שזה בכלל מעולה.
לאחרונה אני מבין את החשיבות שבמסגרת הזו.. אני חושב שלאט לאט אני לומד להתמודד עם הפחד שלי לדבר אל מול אנשים שיודעים עליי בוודאות אבל מעולם לא אישרתי להם את העניין הזה. אני מתכוון, למעשה, שבערך כל היחידה כבר יודעת שאני הומו כי הפסקתי להסתיר את זה.. אני לעיתים מדבר בקול רם ומגיב בצורה שדיי מאפיינת הומו (לא שהבנים ביחידה הזאת מסמלים את שיא הגבריות כן..) וזה עושה לי כל כך טוב כי אחד הדברים שהיו לי הכי קשים כשנכנסתי למסגרת צבאית הייתי החזרה אחורה כבעצם עיקר התהליך בשנים שעברתי לפני הצבא היה הקבלה העצמית שלי וההוצאה של "שד המיניות החריגה" אל מחוץ לבקבוק ובכך להיות גלוי לעיני כל.
זה מתבטא בכך שאני בהדרגה לוקח על עצמי, לעיתים בכוונה, את הבמה לדבר אל מול כולם בשיחה השבועית של היחידה מהסיבה כי אני מאמין שזה התרגיל שאני צריך לעשות עם עצמי על מנת לצבור את הבטחון הזה. אז בתהחלה בקושי יכלתי להוציא מילה מהפה מרוב חוסר בטחון ורעידות בלתי רצוניות- אבל בהדרגה צברתי יותר בטחון בצורת הדיבור שלי ובעמידה שלי אל מול האנשים. ניסיתי לדמיין את עצמי כאחד מהם, וזה משהו שעוזר לי להבין שזה בעצם לא כל כך נורא- כי זה בעצם לדבר אל כל אחד מהם בנפרד.
אני חושב שבעצם כך אני מתמודד עם הפחד שלי מאנשים מסוימים שיודעים עליי.. כשהייתי קטן הייתי מאוד שקוף מבחינת המיניות שלי (לא שהיום אני איזה ויין דיז'ל אבל כיום אני מודע) והמון ערסים מבית הספר היסודי ומהשכונה צעקו לי וצחקו עליי בגלל המיניות שלי. בתור ילד קטן זו צלקת שנשארת בך להמון שנים שמתבטאת בפעולה בלתי רצונית להתעסק עם משהו כשמישהו שאתה לא מעוניין בחברתו עובר על פניך, ולכן אתה מעסיק את עצמך כדי שהוא לא יפנה אליך בטעות..
אז כן, אני מתמודד עם השד הזה.
בכלל בתקופה האחרונה הבנתי עד כמה אני כבר לא "מכריח" את עצמי להתנהג באופן גברי כשאני שם לב שאני לא מתנהג ככה. הבנתי שאין מה לעשות אני לא שיא הגבריות ואני לא צריך לשאוף לזה בכל רגע נתון. יש משהו בקהילה הזאת שמאוד "מקדש" את ערך הגבריות ומעלה על נס את כל אותם האנשים שמתהדרים בקול עמוק והתנהגות מסוקסת. נכון שבמידה מסוימת אני חלק ממנה כי אני באמת אמשך למישהו גברי מאשר מישהו נשי, אבל יש גם כאלה שזה לא משנה להם. בכל מקרה אני חושב שהפסקתי לבקר אחר ההתנהגות שלי במישור הזה וזה פשוט נותן לי שלווה וכן עוזר לי לקבל את עצמי.
משמעות נוספת שיש לעניין הזה הוא שאני הרבה יותר משוחרר עם החברים שלי לתחום שאני מתעסק בו. אני לא מהסס להגיד את דעתי, או להתנהג בצורה ממש מפגרת ומצחיקה כי אני יודע שהם גם ככה יודעים ושאין מה פאקינג להסתיר. וזה ממשיך לדבר הכי חשוב בבסיס סגור וזה האנשים שאיתי בחדר. אחד מהם יודע עליי והשני כל כך טיפש שהוא עדיין לא מזהה (אני יודע את זה כי האחד שכן יודע דיבר איתו עליי) אבל אני עדיין נורא משוחרר ועושה צחוקים ונהנה. בגשם המטורף שהיה וכל הבסיס שלנו נותק מרשת החשמל פשוט צעקנו עד כמה התשתית הצבאית מטומטמת, הדלקנו נרות חנוכיה בשביל תאורה והתלבטנו אם להזמין פיצה או לרחם על השליח (כמובן שבסוף לא רק שהזמנו אלא קנינו עוד שלושה מגשים לכל המסדרון) אז בשבילי חוויות כאלה מאוד מאוד עושות לי טוב על הלב כי בסופו של דבר מה שאני רוצה לבוא ולהגיד בסוף השירות הזה הוא "בת'כלס נהניתי בטירוף.." וזה מעל הכל.
עד אז.. בואו לא נקווה שהבסיס שלי לא יוצף במים למרות שכל טיפת מים שיורדת על הנגב היא ברכה(עד שהמים מגיעים אל מבעד לרצפת הדלת).
 וזה היופי בהתגלמותו..
עפיפון
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
