| 7/2010
פגישה עם אמא של חבר
לפני כמה חודשים חבר ממש טוב שלי הציע שנבוא אליו הבייתה למושב, כי ההורים שלו לא יודעים עם מי הוא יוצא כל הזמן. מאז שנודע להם על הנטייה המינית שלו, הם מאוד מפוחדים ולא מבינים, בעיקר אמא שלו.
אמא של יוחאי, נקרא לו ככה בשביל שיהיה יותר נוח לקרוא, מאוד לא מקבלת את העובדה שהבן שלה הומו. היא מאוד אוהבת את הבן שלה, מאוד מאוד, אבל כמו הרבה הורים אחרים היא ממש דואגת.
היא פוחדת שהוא יהיה לבד, והיא רוצה חתונה, קריירה מצליחה וילדים בשביל הבן שלה. היא דואגת שהוא יוצא עם אותם אנשים פרובוקטיביים שרואים בחדשות בזמן סיקורי מצעד הגאווה בטלויזיה, והיא לא רוצה שהבן שלה יהפוך להיות כמותם.
היא לפעמים מונעת ממנו לקחת את האוטו ולנסוע לאיזור ת"א (כלומר להתנחל בבית שלי עם כולם), אומרת לו דברים מאוד לא נוחים ונכנסת אליו עמוק לפרטיות כי היא מפחדת.
יוחאי הציע שנבוא אליו הבייתה כדי שאמא שלו תראה שהחברים שלו הם בעצם בחורים כמו הבן שלה, ילדים להורים כמוה בבתים לא שונים משלה. מזה כמה חודשים אנחנו מתכננים, אני ויוחאי השני (יש להם במקרה אותו השם במציאות) לנסוע אליהם הבייתה ופשוט לדבר איתם. שהיא תכיר אותנו, תדע מי אנחנו ובעיקר תירגע ותוריד לחץ.
יוחאי מאוד התרגש לקראת הביקור אבל הוא ביטל ברגע האחרון. לאחר ששכנעתי אותו (לפעמים צעקות ואיומים עוזרים במקרים כאלה) באדיבות ובנועם, הוא הלך על זה. מסתבר שהוא בכלל לא דיבר עם אמא שלו כי הוא פחד מהתגובה שלה, אבל היא שמחה על הרעיון שנבוא באותו ערב ואמרה שזה בסדר מבחינתה.
"יוחאי, זה חייב לקרות היום. נקודה" אמרתי לו.
"למה דווקא היום? אמרתי לך שהיא לא יכולה", הוא התגונן. אני מצידי אמרתי
שזה לא מעניין אותי, שיפסיק לפחד ושאנחנו חייבים לעשות את זה.
"אתה תמיד תפחד, ותמיד תשאיר את זה בעתיד. הפגישה הזאת צריכה לקרות היום כדי שתשבור את הקרח".
"אתה לא מבין כמה יוקל לך", סיכמתי.
אני בטוח שדפק לו הלב והוא לא האמין שהוא באמת עושה את זה..
מושב. אין ריח של פרות, אבל יש המון ירוק. באר פרטית, שער פרטי, לא הרבה משפחות גרות אחד ליד השני. חוקים שמגנים על פרטיות. עץ זית גדול חיכה לנו בפתח, ולאחר שפנינו ראינו אותו יוצא מהבית, אולי כדי להרגיע את עצמו ולקחת נשימה עמוקה לפני הכניסה.
נכנסנו הבייתה. אווירה מאוד מוזרה, הזויה במקצת.
הקירות לבנים כמעט כולם, ספות לבנות מונחות בצורת האות ח'. ארבע כוסות חיכו לנו על השולחן עם קצת כיבוד.
מסתבר שאנחנו באמת נשב בסלון.. חשבתי לעצמי וחייכתי. בשלב הזה ידעתי שאני והחבר שבאתי איתו צריכים לעשות את הרושם הטוב ביותר שנוכל לקבל מההורים שלו ובעיקר בשביל אמא שלו.
גייסתי את ההתנהגות הכי סטרייטית, הכי גברית והתחננתי בפני הקסם האישי שלי שישתף איתי פעולה (אם לא עם בחורים אז לפחות עם הורים) ולא יאכזב אותי.
נשימה עמוקה. נראה לי כולם עשו כמוני ודאגו שאף אחד לא יבחין בכך.
ניכר מי הדמות הדומיננטית בבית כשפגשנו אותה.
היא נכנסה מהמטבח. ידיים לוחצות, חיוכים מאיתנו, חיוך זהיר ממנה.
יוחאי התיישב, חסר מנוחה על הספה שלידינו ואמו לידו. אנחנו התיישבנו בספה הגדולה.
"יש לך בית מקסים", אמרתי וצחקתי על עצמי שזה לא כמו בסרטים.
אתה צריך לזרום. פשוט תדבר, ותדבר, ותדבר. אמרתי לעצמי בראש כל הזמן והם לא הבינו ממה החיוך המוזר שהיה מרוח לי על הפנים.
דיברנו עם ההורים של יוחאי על המושב, ועל החיים שלהם שם. דיברנו על יוחאי ועל הילד שהיה, על חוויות משפחתיות שהיו להם ועוד הינן. על היחסים בינהם. דיברנו על המשט לעזה, על הקסאמים בדרום, איראן, תחומי עניין משותפים וכמובן הרבה על צה"ל.
שמחתי שיוחאי שילב בשיחה, כאילו כדרך אגב, ואמר לאמא שלו שאני מצטיין נשיא ושהחבר השני משרת בתפקיד פיתוח סודי במודיעין. החיוך המתרשם שלה הסגיר את העובדה שהיא החלה להתרכך.
ראיתי שהיא אוהבת אותו, וראיתי כמה שהיא דואגת.
שהיא מזכירה בכל פעם כמה שהם הורים נפלאים, ואפילו רשמו אותו לחוג של התעמלות אומנותית כי יוחאי החליט שהוא רוצה לעשות בזה כשהיה קטן. ואיך הם נסעו לכל טיול שהוא רצה ללכת, ועל כמות הפעמים בשנה (!) שהם נסעו לחרמון בכל פעם שירד שם שלג, פשוט כי יוחאי כל כך אוהב שלג.
ראיתי כמה שהיא מתאמצת להראות בין השורות שהיא בסך הכל דואגת לבן שלה ושנבין למה הביקור הראשון של הומואים חיצוניים בבית שלה נראה כל כך רישמי. אני דווקא אהבתי את זה. זה הראה לי שהיא רוצה ללמוד, ובכך להירגע יותר.
הוקל לה שהוא "נמצא בידיים טובות". שהוא הרבה פעמים יושב אצלי בבית עם כולם, העיקר "בתוך בית ולא ברחוב", אבל כן גם לפעמים יוצא איתנו למועדונים. ביחד ועם כולם. אף פעם לא לבד כמו שהיא חוששת.
ראיתי את החיוך שהיה לו מרוח על הפנים כשהיא בירכה אותנו לשלום.
חייכתי לו בחזרה.
"אני גאה בך. מעכשיו יהיה קל יותר, אתה תראה". לחשתי לו כשחיבקתי אותו כשעמדנו לנסוע בחזרה.
עפיפון
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
