על קו האופק
כמו עפיפון אני מרחף בשמי האופק. |
| 7/2008
דייטים
אף פעם לא הרגשתי בנוח בדייטים. אני לא ממש יודע כיצד להתנהג, ומה לעשות. בהתחשב בעובדה שבפעם הראשונה שהייתי בדייט אמיתי שיחקתי באקס בוקס עם הבחור ובשאר הפעמים פשוט הזמנתי אותם אליי כדי שאני ארגיש יותר בנוח, אין לי מושג קלוש של דרכי פעולה.
אינני מרגיש בנוח עם העובדה שבמידה מסויימת, עליי להציג את עצמי בצורה אמיתית ככל הניתן כלפי הבחור היושב מולי בזמן קצוב. יש בי כל כך הרבה חלקים הנמצאים מתחת לפני השטח, כמו דברים רבים אשר אני כותב בבלוג שאינני נוהג להוציאם כלפי חוץ.
כמובן שמטרת הדייט הוא להכיר ביני לבין אותו בחור היושב מולי, ועדיין קיימת בי אותה אי נוחות.
אני מדבר עם מישהו שמוצא חן בעיניי כבר כמה ימים, ויש לי הרגשה שאולי ניפגש בקרוב. הוא נראה לי עד כה בחור טוב ובוגר עם ראש על הכתפיים ובעל יכולת שיחה נהדרת. כיף לי איתו, גם אם זה עדיין וירטואלית. אני תוהה האם יהיה מתח מיני מסויים שיקשה עליי, או האם יהיה לי כיף איתו גם בשיחות מציאותיות ולא רק באסמסים. אנחנו בטח נצא לאנשהו ונשתה קצת ביחד לאחר שהתברר שזהו בילוי משותף ומועדף על שנינו. לאחר מכן קרוב לוודאי שניסע לאנשהו ושב ונשוחח בסיטואציה שנראית לי כל כך מוזרה לאחרונה ובלי כל קשר אליו ספציפית. אולי אני אחליט לקחת אותו אל הבר שאני נוהג ללכת אליו, שם אני מרגיש בטוח ובנוח, הרי זה הבית שלי. אף אחד לא יכול לגרום לי להיות מתוח בבית שלי.
ובכל זאת, החלטתי שלא אתן לאותה תחושה של חוסר אמון לעצור בעדי מלהמשיך הלאה. כשאני מסתכל על הדברים בצורה בוגרת ונכונה יותר, אין מנוס מהעובדה שאכזבות מגברים קורות ויקרו לי עוד בעתיד. לפיכך לא ארשה לאף גבר שיהיה להרוס את אמונותיי באהבה ובמציאת בן זוג. אני רואה את אותו "דייט" קרב כנקודת דרך בשינוי ההתייחסות הזו בכל הנוגע לחיי הזוגיות שלי, עד כמה שמוזר להגיד את המילה הזו.. דייט.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
